השיעור מנתח את הסוגיות בהן מופיע 'אפקעינהו', בוחן באילו מקרים זה נאמר, באילו נסיבות ומגבלות, וגם בוחן היכן הכלל הזה לא הופעל. לאור זאת, סוף השיעור בוחן את 'גט מהרש"ם' והאם ניתן להשתמש ב'אפקעינוהו' כמענה לעגונות וסרבנות גט.

מראי מקומות

א.     הסוגיות

• כתובות ג. 'ומי איכא מידי… בעילת זנות'; גיטין לב. המשנה ובגמרא לג. 'ת"ר בטלו… בעילת זנות'; גיטין עב: 'אמר רב הונא גיטו כמתנתו… חוזר, עג. 'רבה ורבא… בעילת זנות'
• בבא בתרא מח. 'אמר רבא הלכתא… בעילת זנות' (אפשר להתחיל מ'ואמר אמימר'); יבמות קי. 'ההיא עובדא… בעילת זנות'
• יבמות צ: 'ת"ש בטלו מבוטל… בעילת זנות' (הסוגיה דנה האם יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה – מתחילה פט:, 'א"ל רבה לרב חסדא… ואת לא תסברא')

ב.     ראשונים

• רש"י בסוגיות השונות; שבת קמד: 'ואין עד… אשה' וברש"י ד"ה לעדות אשה
• יבמות קי. תד"ה לפיכך; בבא בתרא מח: תד"ה תינח דקדיש בכספא; גיטין לג. תד"ה ואפקעינהו
• רמב"ן כתובות ג. ד"ה שויוה רבנן; רשב"א כתובות ג. ד"ה כל דמקדש; ריטב"א כתובות ג. ד"ה כל דמקדש; תוס' ר"י הלבן כתובות ג. ד"ה וכי היכי
• שו"ת הרשב"א א: אלף קפה; א: אלף קסב

ג.      גט מהרש"ם

• שו"ת מהרש"ם א:ט
• מנחת שלמה א:עו; היכל יצחק אבן העזר ב: יז, יט
• דבר יהושע ג אבן העזר סימן ו; דברי יציב אבן העזר סימן טו

ד.     שאלות למחשבה

• מה חכמים מנסים למנוע במקרים בהם יש אפקעינהו במקרה של גט??
• היחס בין המקבילות – היכן לדעתכם הסוגייה המקורית בה התקיים הדיון בין רב אשי ובין רבינא?
• הכפילות בין 'כל דמקדש' ובין 'אפקעינהו' – האם יש סוגייה בהן הנימוקים מופיעים בפני עצמם?
• מהי המחלוקת בין רש"י ובין רבותיו? ממתי חלה ההפקעה? שימו לב שרש"י מדגיש את קיום הגט.
• האם ניתן ליישם 'אפקעינהו' למקרים נוספים? אם כן, באלו תנאים? ראו רש"י בשבת ואת דברי הרשב"א, ואת הדיון סביב גט מהרש"ם