שיעור 6 – זמן קריאת שמע של שחרית

זמן קריאת שמע של שחרית בברכות ט, ב – האם תלוי בזמני 'בקומך' או 'יום ולילה'
ניתוח הסיפור בתוספתא ברכות א, ב על התנאים שהלכו בדרך וקראו את שמע כשהחמה כבר נראית בראשי ההרים
דיון הראשונים על היחס לסוגייה ביומא לז, ב

מראי מקומות

תחילת זמן קריאת שמע של שחרית

א. מקורות יסוד
1. משנה ברכות פ"א מ"ב (=ט:).
2. משנה ברכות פ"ג מ"ה (=כב:)
3. תוספתא ברכות פ"א ה"ב. (רקע למשיכיר – רות ג', יד).
4. ברייתות דרשב"י ח:.
5. בבלי:
א) ט: הסוגיה על המשנה
ב) כה:, "ירד לטבול.. החמה".
ג) יומא לז, המשנה, "מונבז… לשבח"; שם לז:, "הילני… דבירושלים".
6. ירושלמי ברכות:
א) פ"א ה"ב, עמ' 6 שו' 29-עמ' 7 שו' 10.
ב) פ"א ה"א, עמ' 5 שו' 29-23.

ב. דיוני הראשונים
1. פירוש הר"ח לברכות ט:, מהדורת מכון לב שמח עמ' יז.
2. תוס':
א) ברכות ט: תד"ה לק"ש – מומלץ לעיין בתוספות רבי יהודה החסיד לברכות ט: ד"ה לק"ש כותיקין
ב) יומא לז: תד"ה אמר אביי
3. רי"ף, ב: ברב אלפס, "וכן הא דרשב"י… לא", וברז"ה במאור הקטן ובהשגת הראב"ד ובמלחמת השם לרמב"ן (מופיעים בקובץ ברכות 5 – נוכל להשלים עכשיו את העיון בדיוני הראשונים על ברייתות רשב"י המשיק לתחילת זמן קריאת שמע של שחרית)
4. רמב"ם הלכות קריאת שמע פ"א הל' יא-יב.
5. סיכום במשכנות יעקב סימן עז.

סוף זמן קריאת שמע של שחרית

א. סוף זמן קריאת שמע של שחרית
1. מחלוקת התנאים במשנה ט:.
2. פסק הלכה:
א) בבלי י: "אמר רב יהודה… כרבי יהושע".
ב) ירושלמי פ"א ה"ה, עמ' 7 שו' 15-11, "רבי יהושע אומר…  לקרותה בעונתה".
3. להרחבה – תשובות רב נטרונאי, מהדורת ברודי, סימן כד.
4. רמב"ם:
א) פירוש המשנה לברכות פ"א מ"ה, בעיקר בסוף, ובהערת הרב קאפח הערה 23.
ב) הלכות קריאת שמע פ"א הי"א.
ג) תשובות הרמב"ם מהדורת בלאו סימנים קפ וקיח.
4. רמב"ן במלחמת השם ב: ברב אלפס (שורה שניה מלמעלה), "ואפשר… לשלא מתוך דוחק".
א)  ברמב"ן הנוסח הוא "שכירו" שכנראה השתבש מ"שכח".
ב)  עמדו על הקישור שהרמב"ן יוצר לתשלומין. עמדו על כך שיש לנו בתפילה מודלים שונים של זמנים – עיינו ברמב"ם הלכות תפילה פ"ג הלכות א, ד, ה, ח. חשבו על משמעות המודלים, ובחנו האם ניתן להיעזר בהם על מנת להנהיר את מבנה הזמנים של קריאת שמע.
5. האם על בעלי התוספות (ר"ת ור"י) מקובלת ההגבלה של הירושלמי?

ב. ברייתת אנשי מעמד
1.  יומא לז: "הקורא את שמע… מאחרין".
2.  ירושלמי ברכות פ"א ה"ח, עמ' 9 שו' 50, "תני הקורא… הן קורין אותה" (עמ' 10 שו' 7).
3.  מתי קראו אנשי מעמד? האם הם לא יצאו לגמרי ידי חובה או רק לכתחילה?
א) ראב"ד בכתוב שם א: ברב אלפס (בדפוס וילנא יש חסרון בהשגת הראב"ד, מומלץ לעיין בכתוב שם מהדורת מכון חתם סופר), "ומה שאמר במסכת יומא… שלא מאונס".
ב) רמב"ן במלחמת השם ב: ברב אלפס (15 שורות מלמטה), "וההיא ברייתא… ע"כ דברי הרי"ץ ז"ל".
4. פרשנות הירושלמי בכתבי ראשונים:
א) רז"ה א. ברב אלפס לברכות, (9 שורות מלמטה),"ויש מפרשים… מתוך דברי תורה" (א:, שו' 4).
ב) השגת הראב"ד שם א: אות א, עד "דבר זה פשוט".
ג) רמב"ן, חידושי תענית טו., (מצוטט בפירושי הרמב"ן לירושלמי זרעים, מה' פלורסהיים עמ' לב-לד).