ראש השנה שחל בשבת – תקנת ריב"ז

א. פתיחה

לאחר השלמת העיון בדין היסודי של  שופר בראש השנה שחל בשבת, נעבור ללימוד תקנת ריב"ז והמסתעף ממנה. במסגרת הלימוד נכלול גם לימוד של מחלוקת ראשונים הנוגעת לדיון היסודי – מחלוקת האם ירושלים כלולה במקדש או במדינה. מחלוקת זו מקרינה על פרשנות הראשונים לכל הנושא.

ב. תקנת ריב"ז

1. ראש השנה פ"ד משניות א-ג.
2. בבלי ר"ה כט:, "משחרב… בי דינא דאקראי".
3. ירושלמי ראש השנה פ"ד ה"ב, מה' אקדמיה עמ' 677, שו' 32-20.
4. נקודות למחשבה – פשט המשנה לפי הבנתכם:
   • משמעות תקנת ריב"ז- מגמתה, הסבר מחלוקת ר"א ו"אמרו לו".
   • היחס בין משנה א' המדברת על מקדש ומשנה ב' המדברת על ירושלים.
   • מה משמעות הקביעה שירושלים היתה יתירה על יבנה?

ג. הגדרת מקדש – מדינה

1. ר"ה כט: רש"י ד"ה אבל לא במדינה (סוכה מא. רש"י ד"ה במדינה).
2. רמב"ם בפירוש המשנה סוכה פ"ג מ"י; ר"ה פ"ד מ"א; שקלים פ"א מ"ג; מעשר שני פ"ג מ"ד.
3. רמב"ם הלכות שופר פ"ב הלכה ח-ט ובהשגת הראב"ד; הלכות לולב פ"ז הי"ג.
4. כט: תד"ה אבל לא במדינה.
5. דרשת הרמב"ן לר"ה, "עוד שנינו… עריהם".
6. חידושי הריטב"א לר"ה כט: ד"ה יום טוב.
7. סכם לעצמך:
   • יסוד המחלוקת של הראשונים, מהם השיקולים הפרשניים שלהם בגיבוש עמדתם.
   • מהם השלבים השונים של התקנה לדעות השונות?
   • האם התקנה מקרינה על הבנת הדין הראשוני היסודי?

ד. הגדרת בי"ד שתוקעים בפניו

1. מחלוקת התנאים במשנה.
2. בבלי כט:, "אמר רב אלעזר לא התקין… דאקראי".
3. הסוגיה הבאה בבבלי סוף כט: – המשנה הבאה ל., מתמקדת במימרת רב הונא, מומלץ ללמדה בבקיאות.
4. רש"י:
   • כט: ד"ה אלא ביבנה.
   • ל. ד"ה ובר"ה לא היו תוקעין.
5. רי"ף, ח. ברב אלפס, וברז"ה ורמב"ן במלחמת השם (הדברים מסוכמים בר"ן); דרשת הרמב"ן לר"ה, ד"ה ומחלוקת רבי אלעזר.
6. רמב"ם הלכות שופר פ"ב ה"ט.

ה. להרחבה:

1. על ניסיונו של רע"י שלזינגר לתקוע בר"ה שחל בשבת, ניתן לקראו סיכום קצר בספרו של הרב ש"י זוין, המועדים בהלכה, פרק רביעי, ובהרחבה בספרו של הרי"מ טיקוצ'ינסקי, עיר הקדש והמקדש, חלק ג', עמ' רפג-רצא.
2. ע' פליישר פרסם פיוט א"י על מנהגי התקיעה בר"ה שחל בשבת בתרביץ נד, עמ' 66-61.
3. תוספתא כפשוטה לר"ה עמ' 1047-1048.