שיעור 8 – ברכות קריאת שמע

ברכות לקריאת שמע 'עוטפות' את קריאת שמע, והן חלק מתופעה של ברכות שנאמרות לפני קריאת פסוקים ולאחריהם, כקריאת התורה והפטרה. ברכות הן דיבור אנושית, ואנחנו 'עוטפים' קריאה בכתבי הקודש בדיבור שלנו. לפני הקריאה מצהירים על בחירת ישראל וזיקתנו לתורה, בברכה לאחריה מצהירים שהכתובים הם אמת.
דיון בשיטות ראשונים על המגבש של ברכות קריאת שמע – לדעת רמב"ן ברכת יוצר אור היא ברכה על הבוקר, ואהבה רבה היא ברכה על קיראת שמע; לדעת רשב"א הברכות עצמאיות; לדעת הרמב"ם שתי הראשונות הן מגבש וברכת אמת ויציב עומדת בפני עצמה.

מראי מקומות

א. מקורות יסוד
1. ברכות פ"א משנה ד
2. משנה תמיד ה, א
3. בבלי ברכות:

• יא. "מאי מברך" עד יב. "סדר הברכות" (נתמקד בברכות קריאת שמע ולא נדון בברכת התורה)
• יב., "ת"ש שחרית… יוצר המאורות"; "אמר רבה בר חנינא… בלילות".
• ד: וט: – הדיון על השכיבנו כגאולה אריכתא.
• ט. "אמר רבי זירא ובלבד… השכיבנו".
• י: "הקורא מכאן ואילך… ולאחריה".
• כא. – אמת ויציב דאורייתא.

4. ירושלמי:

• ברכות א, ד, עמ' 8 שו' 46 עד עמ' 9 שו' 4 (להרחבה – ביאור הרשב"א לירושלמי בשו"ת הרשב"א א: נא)
• שם, שו' 25 "תמן תנינן" עד "שאין הברכות מעכבות" (שו' 29);
• שם שו' 39 "אמר להן הממונה" עד יוצר המאורות" (שו' 42).
• ברכות ב, א, עמ' 13 שו' 46

ב. לעיון
1. בכדי לעמוד על משמעות ברכה לפני ואחרי ק"ש, נתבונן היכן עוד יש מבנה של ברכה לפניה ולאחריה

• קריאת התורה (להרחבה – משנה מגילה פ"ד משניות א-ב)
• מגילה (להרחבה – משנה מגילה פ"ד מ"א; תוספתא מגילה פ"ב ה"ה; בבלי מגילה כא: "מקום שנהגו לברך… עובר
  לעשייתן").
• הלל (להרחבה – סוכה פ"ג מי"א; בבלי סוכה לט., "לברך יברך… בראשם").
• פסוקי דזמרה
• הפטרה

2. הסבירו את חוסר הסימטריה בין מספר הברכות בשחרית ובערבית.
3. מה טיב הזיקה בין הברכות ובין ק"ש, והזיקה ההדדית ביניהן – האם הן חטיבה אחת? האם יש כאן ברכות שעומדות בפני עצמן? קחו בחשבון את הדיון על הברכות במקדש ואת הסוגיות שמתארות נסיבות בהן לא מברכים אחת מהברכות.
4. האם ברכות מעכבות?
א) יג. המשנה, "היה קורא… יצא".
ב) האמור בסוגיה יב. ובסוגיות הירושלמי (צויינו לעיל) העוסקות בשאלה האם ברכות ק"ש מעכבות.
ג) ראשונים:

• יג. תד"ה היה קורא
• רשב"א יא: ד"ה ושמע מינה
• רא"ה בתחילת פ"ב עד "בירושלמי".

5.  דיונים בראשונים:

• חידושי הרמב"ן לברכות ב. ד"ה כבר היה מנהג, וחידושי הרמב"ן לפ"ח בברכות, ד"ה נראה לי.
• שו"ת הרשב"א א: מז
• מגן אבות למאירי, סימן א, הקטע המצורף.
• רמב"ם קריאת שמע א: ז ובכסף משנה

6. זמן ברכות ק"ש – קביעת זמן ברכות ק"ש כרוכה אף היא בהבנת היחס בין ק"ש ובין ברכותיה.

• שחרית – האמור בסוגיה י: וברא"ש סוף סימן י' "ויש להסתפק… לא תשא"; רמב"ם הלכות ק"ש פ"א הי"ג ובכסף משנה.
• ערבית –  תשובת הרשב"א שצוין לה לעיל; תר"י, סוף א. ברב אלפס, הדיון על זמן ברכות ק"ש של ערבית; אגרות הגרי"ד הלוי עמ' קיג אות ב' וג'.

7. האם ברכות ק"ש הן ברכה הסמוכה לחבירתה? מה ניתן ללמוד מדיוני הראשונים על כך על הזיקה בין ברכות ק"ש?

• תוספתא ברכות א ט
• רש"י ברכות מו: ד"ה ויש מהם חותם
• רשב"א ברכות יא, "אבל אם הם… שכתבתי".
• רמב"ם ברכות א, טז-יח