נעילת הסנדל

א. הרהורי פתיחה

לקראת לימוד הסוגיה אני ממליץ לתת את הדעת על ההיבטים האנתרופולוגיים של נעילת נעליים:

1. תפקודי הנעליים – לשם מה נועלים נעליים, סוגי מנעלים, מקומות שונים בהם נועלים מנעלים.
2. תעשיית הנעליים – מה תכונות נעל ומאילו חומרי גלם מייצרים אותם
3. משמעות "תליית הנעליים" – משמעות חוויית אדם יחף ועומת אדם הנועל מנעלים.

במהלך לימוד הסוגיות שימו לב האם ההיבטים הנ"ל משתקפים בסוגיות ומה השקפת ההלכה בתחומים אלו, ונסו לעמוד על משמעות חליצת נעליים ביום הכיפורים.

ב. היתרי נעילת הסנדל

1. משנה יומא פ"ח מ"א – "החיה… אוסרין".
2. תוספתא יומא פ"ד הל' א, ה. (לנוסח הלכה ה' ראו בחילופי הנוסח במה' ליברמן, יש בזה דיון בתוכ"פ).
3. תוספתא תענית פ"א ה"ו.
4. בבלי יומא עח: "החיה לא תנעול את הסנדל… סכנת עקרב מותר".
5. עמדו על יסוד ההיתרים השונים של נעילת הסנדל. בדקו את היחס בין היתרי נעילת הסנדל ובין היתרי רחיצה.

ג. איזו נעל נאסרה?

1. יומא עח. (שורה אחרונה), "ותו קא מיבעיא ליה… ומר סבר לא גזרינן".
2. הסוגיה ביבמות:
   • יבמות קא., המשנה "חלצה במנעל… פסולה".
   • שם קב:, "אמר רב יהודה אמר רב סנדל התפור… ההוא קרקא מיקרי"
   • שם קב:, "למימרא דאנפיליא… ש"מ" (עדיף להמשיך עד "והאי לא מגין".
3. ירושלמי יומא פ"ח ה"א, "ובנעילת הסנדל… איסתניס הוה" (עמ' 596 שו' 33-23).
4. יש בראשונים דיונים ענפים בפרשנות מסקנת הסוגיה ביומא, על יחסה לסוגיה ביבמות הדורשת עור כהגדרת מנעל, ודיון רחב על אנפיליא מחוץ לבית. אני מפנה לסיכומים עיקריים:
   • ר"ן, ב. ברב אלפס ליומא, ד"ה הלכך, וב: ד"ה ומיהו, ואיכא. (להרחבה – רז"ה ורמב"ן על אתר).
   • מאירי ליבמות קב: ד"ה יש דברים (מצורף).
   • רמב"ם שביתת עשור פ"ג הל' ז-ח.
5. סיכום להלכה בשו"ע או"ח סימן תריד ס"ב ובמ"ב ס"ק ה'.
6. סיכום רחב בתוספתא כפשוטה ליומא עמ' 808-807.

ד. התינוקות

1. תוספתא יומא פ"ד ה"א.
2. יומא עח:, "תנו רבנן תינוקות… ומתברי להו".
3. תוספתא כפשוטה ליומא מעמ' 808 ואילך.

ה. מסע בשביל אל הלב

תיאור מרגש ומדהים של חוויית יחפות בספרו של ר' דוד זלר זצ"ל, מסע בשביל הלב, עמ' 108-107