במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה

אנחנו פותחים את הסליחות בפנייה לקב"ה בו אנחנו מציינים בפניו: "במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה".

בסליחות המבוארות 'נפש מרדכי' מוצעים שני ביאורים לאמירה 'קדמנוך':

קדמנוך במובן של לבוא ולעמוד בפני ד', במובן הפסוק במיכה ו, ו "בַּמָּה אֲקַדֵּם ה' אִכַּף לֵאלֹקי מָרוֹם", שפירושו עם איזו תשורה אבוא לחלות את פני ד'.
שמא הוא רומז למשמעות נוספת, להקדים לקום, והוא מציין למנהג להשכים לסליחות.

ברוח הביאור השני, שקדמנוך פירושו להקדים, אני מבקש להציע ביאור שלישי הרומז למנהג להקדים את אמירת הסליחות מספר ימים לפני ראש השנה. בפתח הסליחות אנחנו מכריזים שאנחנו לא מחכים לראש השנה, אלא מקדימים קודם לכן לומר סליחות ובעצם להתכונן לימים הנוראים. כביכול, וזה כמעט דברים שלא ניתן לאמרם, בקדמנוך, אנחנו פונים לקב"ה עצמו ואומרים לו, ראה אנחנו מקדימים אותך, ומכוח זה אנחנו שוטחים את תחינתנו לפניך 'לשמוע את הרינה ואל התפילה'. מה פשר הקדמנוך הזה, האם זו לא חוצפה, ומדוע הוא מהווה את הבסיס לתחינתנו בלילה זה?

המשנה בראש השנה אומרת:

בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר (תהלים ל"ג) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם

משנה זו מדגיש את האוניברסליות של ראש השנה, בו כל באי עולם עוברין לפניו, יהודים ושאינם יהודים, כפי שאנחנו מטיבים להביע במטבעות הברכה של זכרונות:

אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם וּפוֹקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית.

אַתָּה זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל. וְגַם כָּל הַיְצוּר לֹא נִכְחַד מִמֶּךָּ:

מִי לֹא נִפְקַד כְּהַיּוֹם הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא. מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָבֶר. מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ:

כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא וְאַתָּה דוֹרֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻּלָּם:

ואכן במוקד תחינותינו בראש השנה עומדת הבקשה – מלוך על כל העולם כולו בכבודך. עם זאת, מטבעות הברכה גם מציינות את ההבדל העמוק בין יחסו של הקב"ה לעולם כולו ובין יחסו לעמו ישראל. בעוד שהעולם כולו עדיין לא מכיר במלכות ד' ולכן אנחנו שוטחים תחינה לכך שהוא יכיר במלכות ד' לעתיד לבוא, התפילות מציינות את היחס המיוחד בין הקב"ה ובין כנסת ישראל המכירה במלכות ד'. ראש השנה שונה מזה של אומות העולם. עבורם, התגלות ד' באה במעין הפתעה, הקב"ה נגלה עליהם על כרחם, כביכול המסדר שהם עוברים בראש השנה הוא מסדר פתע. ואילו אנחנו המכירים במלכות ד', מכתירים אותו ביודעין מתוך נאמנות אליו. הידיעה שלנו שבראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו, גורמת לנו להתכונן למסדר. זו המשמעות העמוקה של 'קדמנוך תחילה' – אנחנו פונים לרבונו של עולם ואומרים לו איננו מחכים לכך שתתגלה עלינו בהפתעה בא' בתשרי. אנחנו מאמינים שתתגלה בא' בתשרי ולכן כמה ימים קודם לכך אנחנו פותחים באמירת סליחות. בקדמנוך תחילה אנחנו מבטאים יסוד עמוד ביחסנו לקב"ה, המתואר בפרשת השבוע – דברים פרק כו, יז-יח (יז) אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקים וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה. יש לנו מערכת יחסים עם הקב"ה, כי אנו עמך ואתה א'. היות וכן, אנחנו מקדימים את הקב"ה, ומבקשים ממנו בזכות זאת 'לשמוע אל הרינה ואל התפילה'.

אנחנו עורכים בסליחות 'קדמנוך תחילה' נוסף, בסדר הוידוי הנאמר בסליחות. בדברי ההקדמה של הוידוי, עוד קודם שאנחנו מתודים, עוד קודם שציינו מה הם החטאים שלנו, אנחנו מציינים שאין אנו עזי פנים לומר צדיקים אנחנו אבל אנחנו ואבותינו חטאנו. כאן אנחנו עושים צעד משמעותי והכרחי לכך שמהלך הימים הבאים יהיו ימי תיקון. טבע האדם הינו לחשוב שהוא בסדר. כולם אשמים חוץ ממנו עצמו. התכונה הזו, טמונה עמוק בנפש האדם, ומבוטאת בחטא הראשון בגן עדן, שעה שהקב"ה פונה לאדם ושואל אותו למה הוא אכל מן העץ, תחת לקחת אחריות הוא עונה הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל. כאשר הקב"ה שואל את האשה מה עשית, היא עונה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל: ה'קדמנוך תחילה' באמירת 'אבל אנחנו ואבותינו חטאנו' היא הבעת הנכונות שלנו לקבל שאולי אנחנו לא בסדר. ייתכן ומדובר בצעד קטן, אבל האמת היא שהדבר החשוב ביותר ושמא גם הקשה ביותר הוא לעשות את הצעד הראשון. מי שמוכן לפתוח את הלב, יזכה בעז"ה לימים של תשובה.

המדרש בשיר השירים רבה (וילנא) פרשה ה

פתחי לי, רבי יסא אמר, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו,

הימים הבאים עלינו לטוב ההם ימים גדולים של קרבת ד',

דרש נא דורשיך בדורשם פניך

בקדמנוך תחילה אנחנו דורשים את ד'

הבה נהיה דורשי ד', הבה נקדים לפתוח פתח אחד של תשובה, ובעז"ה נזכה לשנה טובה.

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה