מראי מקומות

א. משניות הפרק הראשון:

עיינו במשניות הפרק הראשון של המסכת.

1. בניגוד לרוב פרקי הש"ס, משניות פרקנו מובאות כולן בראש הפרק. על התופעה ראה אצל הרי"ן אפשטיין במבוא לנוסח המשנה, מע' 921 ואילך.
2. נסו להגדיר באופן כללי מה נדון בג', כ"ג וע"א.
3. שינויי סגנון במשנה:

• עימדו על שינוי הסגנון של המשנה בדיונה על ע"א לעומת הסגנון בדיון על ג' וכ"ג. נסו להסביר את הסיבה לשינוי הסגנון.
• המשנה מפרטת מקרים רבים הזקוקים לג' וע"א, אולם מקצרת ביחס לדיני נפשות. כיצד נכרך שינוי זה במבנה המסכת ובא לידי ביטוי בתוכן שאר פרקי המסכת?

4. דיני ממונות בשלושה:

• במשנה מובאים מקרים רבים שהם בשלושה. נסו לחלק את המקרים לקבוצות ולהסביר את סדר הבאת המקרים במשנה.
• הערת נוסח – בנוסח המשנה שלפנינו לאחר 'תשלומי ארבעה וחמשה' מופיע – 'בשלשה'. בכתבי היד הטובים של המשנה (קפ"ל), מילה זו חסירה.
• * האם יש לראות בסיומת "בשלושה" חלוקה קטיגורית?
• * לאור זאת, עמוד על חלוקת המשניות. כמה קטגוריות יש בכל משנה?
• * "נזק וחצי נזק… שם רע" – חלק רשימה זו של 7 לקטגוריות פנימיות. כמה?
• האם המשנה מביאה את כל המקרים שהם בשלושה? תד"ה דיני ממונות.

ב. רמב"ם הלכות סנהדרין

עיינו ברמב"ם הלכות סנהדרין פ"ה הל' א'-ח'. נעיין בצורת הבאתו את דיני המשנה תוך תשומת לב לסטיות ושינויים של הרמב"ם מסגנון המשנה.

1. סדר הדיון – שימו לב להיפוך הסדר של הדיון.
2. סגנון – הרמב"ם מאחד את הסגנון של כ"ג וע"א (בהתייחס ל- א. 2).
3. קטגוריות – שימו לב מה הקטגוריות אותן מגדיר הרמב"ם כזקוקות לכל סוג של בי"ד.

• מהי הקטגוריה של ע"א? שים לב לסוף ההלכה.
• השווה בין סגנון ה"ב ובין סגנון המשנה.
• כיצד מתמודד הרמב"ם עם ריבוי המקרים של ג'? איזו קטגוריה הוא יצר?

4. מספר המקרים – האם הרמב"ם צמוד למקרים במשנה?

• עיינו היטב בהלכה א' וברדב"ז ד"ה ולא משקין.
• ג' – האם הרמב"ם מביא את כל המקרים המוזכרים במשנה? אילו מקרים הושמטו?

5. סכמו את היחס בין המשנה ובין הרמב"ם. האם השינויים קשורים זה בזה? האם הם מאפיינים את השוני הכללי בין המשנה והרמב"ם?