פרק א' | ב-ג

שיעור 3 – סוגיית הפתיחה לפרק דיני ממונות

מראי מקומות

א. הסוגייה

  1. ב: "אטו גזילות… אית ליה דשמואל" (ג.).
  2. הפרידו בסוגייה בין דברי האמוראים ובין סתמא דגמרא. מהו נושא הסוגייה האמוראית?
  3. מהו לדעתך ביאור המונח דיני ממונות בספרות חז"ל? מה פירושו במשנתנו? (כלומר, איזה הסבר הוא הפשוט ביותר?) עיינו בהשלמות של ר"ח אלבק לפירושו למשנה א', עמ' 441.

ב. הערות על הסוגייה

  1. "הודאות והלואות":
  • עיין לב. בתחילת המשנה, ובגמ', "דיני ממונות… איחרוהו וכתבוהו"; שם, "א"ר חנינא… בדין שאינו מרומה".
  • * שים לב בדברי רבא ורב פפא לפירוש הביטוי 'דיני ממונות'.
  • * מהו היחס בין גזילות וחבלות ובין המונח דיני קנסות? עיין ברמב"ם סנהדרין פ"ה ה"ח. (להרחבה – ג. תד"ה שלא תנעול דלת, עד "דבעי שלשה מומחין").
  • מקור הביטוי – היעזר במחשב בכדי לקבוע היכן הביטוי מופיע. מי טבע את המונח?
  • ביאור המונח – ב: רש"י ד"ה הודאות והלואות.
  • האם יש זיקה בין הקושי בביאור המונח ובין הקביעה מי ומתי נקבע המונח?
  1. רבי אבהו:
  • היכן מסתיימים דבריו? האם "אבל הודאות והלואות לא" הוא מגוף דברי רבי אבהו?
  • האם הכרחי לפרש שרבי אבהו עצמו חילק בין גזילות וחבלות ובין הודאות והלואות? באם לא נחלק – האם יש בזה ארוכה לרוב דיון הסוגייה?
  1. הצריכותא בדברי רבי אבהו – שים לב לשוני בין צריכותא זו ובין המבנה השכיח של צריכותא. עמוד על זיקת הערה זו לאמור ב- 2.
  2. להרחבה – הדיון בתד"ה דברי הכל, עד כמה דיון הסוגייה מוכרח.
  3. ג. – "אי הכי תרתי קתני":
  • ראה את פרשנות רש"י והר"ח לשאלה זו ולתשובת רבא. עמוד על ההבדל ביניהם בביאור שאלת הגמ', ועמדת רבא לגבי הצורך במומחים להודאות והלואות.
  1. רב אחא בריב דרב איקא – עיין ברש"י ובר"ח. האם יש צורך במומחה?
  2. בדוק לאילו חלקים בסוגייה יש מקבילה. היכן מצויה לדעתך הסוגייה המקורית?
  3. תוך מודעות להפרדה בין האמוראים ובין סתמא דגמרא ותוך מודעות למקבילות הצע הצעה לדרך התהוותה של הסוגייה. האם יש בזה בכדי לרכך את הקשיים המצויים בסוגייה?
  4. להרחבה – אברהם וייס, "לחקר המשנה והתלמוד", עמ' 133-127 (מומלץ גם עמ' 137-133).

ג. עירוב פרשיות:

  1. עמוד על פירוש הביטוי בסוגיתנו. (עיין בר"ח).
  2. עיין ב"ק קו: (3 שו' מלמטה) "ואמר ר' חייא בר אבא… מעיז ומעיז". מה פירוש הביטוי בסוגייה זו?
  3. עיין ברש"י סנהדרין ב: ד"ה אי קסבר עירוב פרשיות.
  4. להרחבה – אוצר הגאונים לסנהדרין, סימן ל"ה (עמ' כ').
  5. מדוע מראש יש צורך להזדקק לסגנון זה של עירוב פרשיות? מדוע כתבה התורה בצורה שיש צורך לערב? עמוד על הסגנון של פרשת משפטים, ולאור זאת נסה להסביר את עירוב פרשיות.
  6. להרחבה – הסבר דברי רש"י. האם יש זיקה בין הבנת רש"י את עירוב פרשיות ובין שיטתו שכופר בכול חייב בפיקדון? הגדר היטב מהו המחייב של שבועה, והאם יש עיקור מוחלט.
  7. להרחבה – צ"א שטיינפלד, מודה במקצת, פרק חמישי, עמ' 66 – 85.

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 21 – הרכב הדיינים המעבר את השנה

פרק א' | י, ב

שיעור 20 – קידוש החודש על פי הראיה ועל פי החשבון

פרק א' | י, ב

שיעור 19 – עיבור החודש בשלושה

פרק א' | י, ב

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *