מראי מקומות

א. מקורות יסוד

1. סוגייתנו התולה את הצורך במומחין בעירוב פרשיות.
2. גיטין פח: "אביי אשכחיה לרב יוסף… לא עבדינן שליחותייהו".
3. להרחבה – ב: תד"ה דברי הכל – דיון באפשרות שהצורך במומחין נלמד ממשפט אחד.
4. להרחבה – ב"ק פד. "ההוא תורא דאלס ידיה דינוקא… בשן ורגל דמועדין מתחילתן".

ב. דיוני הראשונים

1. לאור הבנתך את דרך התהוות הסוגיה בסנהדרין, הצב את שאלת הראשונים במסגרת הפילולוגית.
2. שיטת התוספות: ב: תד"ה ליבעי (להרחבה – רשב"א גיטין פח: ד"ה והא).
3. שיטת הרמב"ן:

• חידושי הרמב"ן ד"ה וראיתי בתוספות עד "כפתור ופרח" (במהדורת מכון התלמוד, עמ' יג-טו).
• חידושי הר"ן באמצע ד"ה ובדין, "ואיכא למידק… משמו" (במהדורות הרגילות עמ' ו).
• רמב"ן על התורה, שמות פכ"א פ"א.
• האם ההבחנה של הרמב"ן עולה בקנה אחד עם הסוגייה בב"ק? מהו היחס בין הסוגייה בב"ק ובין הסוגיות האחרות? נסה לאור קביעת הסדר הכרונולוגי בין הסוגיות, להעמיד את שיטת הרמב"ן.

4. רמב"ם הלכות סנהדרין פכ"ו ה"ז.
5. לסיכום – קבע את היחס בין הסוגיות, ולאור זאת קבע כיצד נוצר הקושי וכיצד יש ליישב את היחס בין הסוגיות ולבאר את שיטות הראשונים.

ג. מקומות בהם הדיוטות כשרים מדאורייתא לשיטות שונות

קודם שניכנס לעובי הקורה לגבי הכשר הדיוטות מדרבנן, נעמיק את הבנתנו בעניין הצורך במומחים מדאורייתא.  יש מספר מקרים בהם נדונה האפשרות שמדאורייתא הדיוטות כשרים. חישבו היטב מהו המכנה המשותף של מקרים אלו ומדוע אינם זקוקים למומחים.

1. היתר נדרים – נדרים עח. "נאמר כאן… ביחיד מומחה".
2. חליצה – יבמות קא. תחילת המשנה, ובגמרא שעליה עד "ישראל כל דהו".
3. גירות – קידושין סב: תד"ה גר (בעיקר בסופו); יבמות מו: רשב"א ד"ה דלמא.
4. קידוש החודש – רמב"ן ב. (באמצע דיון על עירוב פרשיות), "ואיכא דמקשו… כן נראה לי" (במהדורת מכון התלמוד עמ' י).
5. סמיכת זקנים – רמב"ם הלכות סנהדרין פ"ד ה"ג (להרחבה – חידושי מרן רי"ז הלוי על אתר).

ד. התחומים בהם הדיוטות כשרים מדרבנן

1. עיין היטב בסוגיות השונות וציין באילו תחומים הכשירו הדיוטות מדרבנן. עמוד על הסברה לחילוק בין התחומים שהכשירו ובין התחומים שהשאירו.
2. דיוני הראשונים על גזילות:

• דיוני בעלי התוס':
• * סנהדרין ג. תד"ה שלא תנעול דלת (ב"ק פד: תד"ה אי נמי).
• * להרחבה – ספר הישר לר"ת חלק החידושים סימן תרנז עד "ואין גובין אותו בבבל"; אור זרוע לב"ק, ח"ג סימן צו-צז.
• חידושי הרמב"ן לסנהדרין, "וכן מה שהעלו… כדיני ממונות דמיא" (מה' מכון התלמוד עמ' טו-יט).

3. חשוב על הנקודות הבאות:

• נקודת המוצא השונה של הסוגייה בסנהדרין לעומת הסוגיות בגיטין ובב"ק.
• היחס בין הסוגיות השונות – איזו הקדומה ביותר? האם סוגייה אחת מכירה את חברתה? האם יש התפתחות מסוגייה לסוגייה?

4. דרכים לאכוף גבייה גם בתחומים בהם הדיוטות פסולים:

• רי"ף לב"ק, ל: ברב אלפס, "מנהג שתי ישיבות… איפייס".
• רא"ש לב"ק פ"ח סוף סימן ב' מ"כתב רב אלפס" וסימן ג' עד "לאותו שיעור".
• אוצר הגאונים לב"ק, חלק התשובות סימנים קפג-קפט.