מראי מקומות

א. פתיחה

נפתח את לימודנו על שליחות בהתבוננות במשניות קידושין פרקים ב-ג. נשתדל לעמוד על המקום של שליחות בפרקים אלו, תוך קבלת פרספקטיבה מהשוואה למשנה מסכת גיטין. תשומת לבנו תהיה גם להופעת תנאים בשתי המסכתות.

עיינו ברפרוף במשניות קידושין פרקים ב-ג:
- התרשמו מהמקרים של שליחות ותנאים. האם אתם מזהים מבנה של הפרקים?
- מה היקף מקרי השליחות ומה נושאי הדיון אודותם במשניות?
עיינו ברפרוף במשניות של מסכת גיטין פרקים א-ג, ו-ז, והתרשמו מהמקרים של שליחות ותנאים.
- מה היקף המקרים של שליחות כאן?
- אילו קשיים מתעוררים במשניות גיטין עקב השימוש בשליחים?
להקבלה בין המקרים בשתי המסכתות, עיינו בטבלה המשווה בהמשך הקובץ.

ב. סוגית הפתיחה בבלי מא.

קידושין מא., "השתא בשלוחו מקדש… ארמלו".
הערות על הסוגיה:
- מה הגמרא חושבת על השימוש בשליחות?
- "מצוה בו יותר מבשלוחו":
  - באשה – ר"ן על הרי"ף טז, ב, "ואפילו הכי… מצותו".
  - להרחבה – מרומי שדה ד"ה אמר רב יוסף (באתר הסוגיה יש קובץ של העמק שאלה סימן קסט, שם רבינו הנצי"ב מרחיב מאד בנדון)
- הכנות לשבת:
  - שבת קיט. "רבי חנינא… קמיה".
  - שו"ע או"ח רנ: א ובמ"ב ס"ק א.
- 'טב למיטב טו דו' –דברי הגרי"ד, "זה סיני" (מובא בהמשך הדף). מה דעתך על דבריו?

ג. פרקי מבוא לשליחות – בראשונה

עיינו במשנה גיטין פ"ו משניות ה'-ו' (מצורף נוסח הדפוס). מהו החילוק בין בריא ובין שאר המוזכרים במשנה? עיינו בפירוש רש"י על המשניות (גיטין סה: וסו.). פירוש רש"י יוצא מדברי רב הונא בסו. "גיטו כמתנתו". מהי הגרסה של רב הונא במשנה?
'בריא – רצה לשחק בה' – להרחבה – עיינו בתוס' רע"א למשנה (סקירה רחבה בתוכ"פ עמ' 858-857).
עיינו בנוסח כ"י קויפמן, כ"י פרמה וכ"י קיימברידג' למשניות אלו:
- עמדו על הנוסח השונה שם.
- להרחבה – עיינו בנוסח כתבי יד אלו למשנה טבול יום פ"ד מ"ה.
- לנוסח של קויפמן – מהו החילוק בין בריא ובין האחרים? מה אמרו בראשונה ומה נשתנה?
- מהו הנוסח המקורי ומהו הסבר התהליך שיצר את הנוסח החילופי?
מה הסבר העמדה ההלכתית בכתבי היד? מה טיב הניסיון להגביל את השימוש בשליחות ולמה ההגבלה הזאת לא החזיקה מעמד?