מראי מקומות

א. הסוגייה צז.

1. מהי הגדרת "בעליו עמו" במקורות התנאיים?
2. עיין צז. "אמר רבא האי מאן… דנפק". מהו היחס בין ההגדרה במשנה ובין ההגדרות בסוגייה זו?
3. תן לעצמך דין וחשבון על העצות של רבא. האם הסוגייה רומזת לדעתה על עצות אלו?
4. עיין בסיפור על רבא, ובסוגייה פא. "שמור לי ואשמור לך… ובלא דעתיה אותביה".
5. שים לב לנקודות הבאות:

• מהי העמדה הפשוטה בסוגיות אלו ביחס לפשיעה בבעלים? מהו יחסה למח' רב אחא ורבינא? ראה פא. תד"ה הניחא, וצה. סוף תד"ה איתמר.
• בכל המעשים המובאים הדיינים פסקו נגד דין בעליו עמו. האם יש לזה זיקה לקושי שבהסבר הדין? האם יש הבדל בין דיין ובין לימוד המקורות במנותק ממעשים שאירעו?

6. מקרי דרדקי:

• עיין ברש"י ד"ה כשאלה בבעלים וברמב"ם שאלה ופקדון פ"ב ה"ג, ובמשנה למלך.
• ריטב"א ד"ה האי ובשיטה מקובצת בשם רמ"ך ור"ח.

ב. הגדרת הזיקה בין הבעלים לשומר

1. צד: "מדקתני סיפא… פרתך".
   • משך חכמה לשמות כ"ב, יג. האם ניתן לקשר בין דין המכילתא הנדון על ידו ובין הסבר דין בעליו עמו?
   • תד"ה פרה (צד.).
   • ראב"ד בשטמ"ק ד"ה עמה.
   • אור זרוע לב"מ סימן שג.
2. להרחבה למיטיבי לכת:
   • עיין שוב בסוגייה פא. וברש"י ד"ה שמירה בבעלים היא.
   • רמב"ם שכירות פ"י ה"ב ובמשנה למלך.
   • ש"ך חו"מ סימן ש"ה ס"ק ו.
3. רמב"ם שאלה ופקדון פ"ב הל' א-ד. האם ניתן לתת הגדרות מושגיות בהירות להגדרת בעליו עמו או רק לאסוף את המקרים? נסה להתרשם מזה לכשתעיין בשיעורי הרא"ל, השיעור על דין בבעלים.

ג. שליחות יד

1. מא: "רבא אמר… בבעלים פטור".
2. קצות החושן סימן שמ"ו ס"ק א.