מראי מקומות

א. היו לפניו מנחה ומוסף

1. כח. "ת"ר היו לפניו שתי תפלות.. בר' יהושע בן לוי", וברש"י ד"ה מתפלל של מנחה וד"ה ואח"כ. האם ההסבר של רש"י תואם את האמור בסוגיה?
2. זבחים צ: איבעיא להו תדיר ומקודש.. מנחה לא אהנאי". איך סוגיה זו מפרשת את הפסק להתפלל מנחה לפני מוסף?
3. ירושלמי ברכות פ"ד ה"א, ז' ע"ב, "ר' חייא בשם ר'.. דלא תסקון" (אקדמיה עמ' 33 שו' 19-29). ראו את נוסח הירושלמי באור זרוע הלכות תפילה סימן סח; כח. תד"ה הלכה (תוס' ר"י החסיד ד"ה א"ר יוחנן).
4. דברים רבא תחלת נצבים, "אתם נצבים.. מתברכת". עמדו על הזיקה לדברי רש"י.
5. להרחבה – חידושי הרא"ה לברכות כח. איך הרא"ה הבין את דין תדיר ושאינו תדיר?
6. מתי מגיע זמן מנחה? רמב"ם תפילה ג: ב-ד, יא, וב"י או"ח רלג

ב. מוסף בחבר עיר

1. ברכות פ"ד מ"ז, ובגמ' ל. "ר' יהודה היינו.. עזריה". נסו להסביר את מיקום משנה זו בסוף הפרק.
2. חבר עיר – מהו ביאור המונח במשנה זו? ראו את דברי רבי יהודה; עיינו בפירוש המשנה לרמב"ם, וברש"י ל. ד"ה אין תפילת
3. תלמידי רבנו יונה, כ: ברב אלפס לברכות, ד"ה מתני' רבי אלעזר בן עזריה
4. עיינו בפירוש רש"י ד"ה יחיד שלא בחבר עיר וד"ה בנהרדעא. כיצד הבין רש"י את דברי רבי יהודה?
5. נוסח פסק ההלכה בשם רב יצחק בר אבדימי בשם רבינו –עיינו בכתב יד פריז; תד"ה אין הלכה.
6. עיינו בפירוש רה"ג לסוגייה באוצר הגאונים חלק הפירושים עמ' 42-43.
7. ירושלמי ברכות פ"ד ה"ז, ח' ע"ג, "ר' ביבי.. אמות". השוו את סוגיית הבבלי לסוגיית הירושלמי

תקציר השיעור

א. היו לפניו מנחה ומוסף

הסוגייה מביאה ברייתא שבמקרה שהיו לפניו מנחה ומוסף שיש להתפלל מנחה קודם, משום שהיא תדירה. וכך אף מפורש בסוגיית זבחים צא. שמביאה את פסק רבי יוחנן שיש להתפלל מנחה קודם מוסף במסגרת דיון על תדיר ומקודש. ההסבר הפשוט של תדיר קשור בשכיחות. אולם רש"י בסוגייתנו מציע הסבר שקשור בהגדרת זמני התפילות: אדם זה הוא כבר פושע ביחס למוסף, ואם יתפלל מוסף לפני מנחה, הוא אף ייחשב פושע לגבי מנחה. ייתכן ורש"י בחר בהסבר זה, כי במבט ראשון קשה להבין את דין הברייתא. הרי תפילות כנגד קרבנות, ולכן הסדר הראוי צריך להיות מוסף לפני מנחה, וקשה להבין כיצד הנימוק של תדיר גובר על הנימוק הזה, שעיקרו שזמן מנחה ראוי להיות אחרי זמן מוסף, ונימוק תדיר תופס כשהזמן של שניהם הגיע. נבחן אפשרות שרש"י לא מביא נימוק אלטרנטיבי אלא פירוש לנימוק 'תדיר'. [מאמר מוסגר: צ"ע מדוע הוא יוגדר כפושע ביחס למנחה, הרי גם אם יתפלל מוסף קודם, הוא עדיין בתחילת זמן מנחה, ולכראוה אדם יוגדר כפושע רק אם הוא דוחה עמוק לתוך הזמן.
כיוון כזה עולה בדברי הרא"ה שפירש שהנימוק תדיר נוגע להגדרת זמני התפילות. הרא"ה מדמה את מי שמתפלל מוסף לפני מנחה למי שמתפלל תפילת תשלומין לפני תפילה שעתה זמנה. לשיטתו כאשר מגיע זמן מנחה, זמן מוסף פוקע, ויש להתפלל מנחה כי עתה זה זמן מנחה בלבד. הרא"ה מפרש שמי שלא מתפלל מוסף עד שבע שעות הוא פושע כי הוא גורם בכך לזמן מוסף לפקוע. הסבר הדבר הוא שאין לראות את תפילת מוסף כמשתבצת בתוך תפילות הקבע, ותיאור מערך תפילות היום הוא שחרית-מוסף-מנחה. תפילות הקבע קשורות בסדר היום, ויש רק שתי תפילות קבע, שחרית ומנחה; מוסף היא כנגד קרבן מוסף. תפילות ה'תדיר' פירושן תפילות הקבע. הן יוצרות מסגרת של בוקר לשחרית ובין הערביים למנחה, תפילת מוסף 'מתארחת' בתוך יחידות הזמן שלהם. בכל יחידת זמן יש להתפלל את התפילה שעתה זמנה; רק לאחר שמתפללים אותה, ניתן ל'ארח' בה את תפילת מוסף. ושמא יש להסביר את רש"י באופן קרוב.
יש במקורות מעין 'סיבוב פרסה', שעיקרה להקדים את מוסף למנחה. בירושלמי יש דעה שמתפלל מנחה קודם רק אם אין שהות להתפלל את שתי התפילות; תוספות כותבים שמתפלל מנחה קודם רק אם הוא טרוד ויש חשש שמא לא יכול להתפלל מנחה [דומה לדעה בירושלמי]; רמב"ם מביא שיש מי שפסק שבציבור מתפלל מוסף קודם. אור זרוע גרס בירושלמי שמדובר בתשע שעות. לשיטתו, מתפלל מנחה קודם רק אם הגיע זמן מנחה קטנה, וזה שלא כסוגיית הבבלי שברור ממנה שמדובר בהגיע זמן מנחה גדולה. נציין שהרמב"ם סובר שזמן מנחה הוא מנחה קטנה ואפשר להתפלל מנחה גדולה [דומה לשיטתו ביחס לכל התפילות, קבעו להם זמן ואפשר להתפלל בזמנים נוספים]. נציין ששיטת רש"י שמי שמתפלל מוסף קודם הוא פושע לגבי מנחה, מובנת יותר ביחס למנחה קטנה.

ב. מוסף חבר עיר

משנה אחרונה בפרק – חתימה מעין פתיחה. הפרק כולו נע על ציר בין תפילות קבע ותפילות שאינן קבע. כאמור לעיל, תפילת מוסף איננה תפילת קבע והיא מיוחדת בכך שהיא כנגד קרבן. יסוד שיטת ראב"ע היא שמוסף הוא קרבן ציבור ולכן תפילת מוסף היא רק בציבור.
ביטויים נוספים לייחוד של מוסף:

• תוספות כו. – אין תשלומין למוסף, התפילה כנגד
• רבי עקיבא איגר – מי שלא שוקל לתרומתהלשכה פטור מתפילת מוסף
• רמב"ם וראב"ד תפילה א: י – אי אפשר להתפלל מוסף תפילת נדבה