מראי מקומות

א. זמן תפילת מוסף

2. ברכות כו. המשנה
3. משנה מגילה פ"ב מ"ה.
4. תוספתא ברכות ג, ג
5. ברכות כו: "ומפני מה אמרו של מוספין.. שבע שעות".
6. ברכות כז. (שו' 2), "אימא סיפא.. שבע שעות", ובתד"ה תא שמע; כו. תד"ה תפילת השחר

ב. זמן הקרבת קרבן מוסף:

1. משנה זבחים פ"י מ"א.
2. פסחים נח. "תנו רבנן כסידורו בחול.. בשש ומחצה".
3. רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פ"א ה"ג.
4. כח. תד"ה ושל מוספין כל היום.
5. כו: תוספות ר' יהודה החסיד (=שירליאון), ד"ה שהרי קרבן מוסף קרב והולך.
6. האם יש זיקה בין שלושת המחלוקות של רבי יהודה וחכמים בנוגע לזמני תפילות?
7. תוספתא ברכות פ"ג ה"ג, ובתוספתא כפשוטה.
8. כח. "א"ר יוחנן .. פושע"; שם, "אריב"ל כל המתפלל.. והיא מר לה".
9. בדקו באמצעות פרוייקט השו"ת את הופעת הביטוי "פושע", ועימדו על משמעותו.
10. תוספות ר' יהודה החסיד לברכות כח. ד"ה א"ר יוחנן; ד"ה לאחר שבע שעות; ד"ה כל.
11. כז. תד"ה תא שמע, עד "בבחירתא כוותיה.
12. רמב"ם בפירוש המשנה לברכות פ"ד מ"א, ובהלכות תפילה פ"א ה"ה ופ"ג ה"ה.
13. עמדו על הדמיון בין האמור כאן ביחס למוסף לבין פסקי ההלכה במח' רבי יהודה וחכמים ביחס לזמן שחרית ומנחה.

תקציר השיעור

משנה ברכות ד:א קובעת שזמן תפילת מוסף הוא כל היום. בשונה מזמני שחרית ומנחה, המשנה לא מביאה דעה חולקת של רבי יהודה. כפי שהעירו התוספות כז., פשוטה של המשנה מורה שזמן מוסף הוא כל היום לכו"ע. אף משנה מגילה סוף פ"ב קובעת שזמן הקרבת קרבן מוסף הוא כל היום וזמן תפילת מוסף הוא כל היום. לעומת זאת, בברייתא בבלי ברכות כו: ובכז. נשנה שרבי יהודה חולק וקובע שזמן מוסף הוא עד שבע שעות. נראה שהמשנה והברייתות בבבלי נחלקו בהבנת יסוד שיטת רבי יהודה. לשיטת המשנה, שיטתו בנויה על תפיסה בזמני יום ולילה. בוקר הוא עד ארבע שעות ובין הערביים הוא עד פלג המנחה [ראו שיעורים קודמים]. לפיכך, זמן מוסף הוא כל היום. אולם הברייתות בבבלי אוחזות בעמדה ששיטת רבי יהודה בנויה על הזמן בו בפועל הקריבו את הקרבן. מפסחים נח עולה שהקריבו בחצות, ותוספות רבי יהודה החסיד מזהה זמן זה עם שבע שעות. כך שהמשנה והברייתות מספקות שתי תפיסות של שיטת רבי יהודה.
פושע = דחיין. דווקא בגלל שניתן להתפלל כל היום, יש ביקורת על מי שדוחה.
שיטת הרמב"ם -שיטה שחוזרת בכל התפילות שהלכה כרבי יהודה ואפשר להתפלל כחכמים.