פרק ו' | עז, א

שיעור 11 – המשך מימרות רבא; דין פועל שירד גשם באמצע השקיית השדה

מראי מקומות

  1. יש בגמרא 4 מימרות של רבא. בסיום העיון בהן, נעמוד על העיקרון המנחה את רבא בקביעה מתי פסידא דפועלים ומתי פסידא דבעל הבית.
  2. מימרה ראשונה:
    • מי סייר? עיינו ברש"י ולעומת זאת ברמב"ם הלכות שכירות פ"ט ה"ד (כבר העיר על ההבדל ביניהם הגר"א בהגהותיו אות ד'). עמדו על סברת כל הסבר.
    • כיצד התמלאה השדה? ראו את חילופי הנוסח בכ"י אסקוריאל ובכ"י המבורג.
    • עיינו ברש"י ד"ה פסידא דפועלים וברמב"ם שכירות פ"ט ה"ד. כיצד הם גרסו?
  3. מימרה שניה:
    • עיינו בדיון תד"ה ואתא מיטרא על היחס בין מימרה זו ובין קודמתה. האם לקביעת הנוסח במימרה הקודמת יש השלכה לשאלה זו? השוו ברמב"ם בין ה"ד ובין ה"ו.
    • להרחבה – רשב"א ד"ה אמר רבא האי, וברמב"ם הלכות שכירות פ"ט ה"ו.
  4. מימרה רביעית:
    • עיינו במקבילה בתוספתא פ"ז הל' 4 – 5 (במהדורת ר"ש ליברמן עמ' 98 – 99).
    • רמב"ן ד"ה והא דאמר רבא דקשיא מיניה.
  5. סיכום העקרונות העולים מהסוגיה – עיינו בריטב"א ד"ה אמר רבא האי מאן דאגר אגירי וד"ה ואמר רבא האי מאן דאגר אגירי לדוולא, עד "והלכתא כרבא".

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 19 – נפח ומשאוי

פרק ו' | פ, א

שיעור 18 – השוכר את הספינה

פרק ו' | עט, א

שיעור 17 – השוכר את החמור ומתה או נשברה

פרק ו' | עט, א

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *