פרק א' | יד-כב

שיעור 12 – אין עבד נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג [שיעור כללי]

אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג

א. פתיחה

  1. עיינו ברי"ף לקידושין, ז. בדפי הרב אלפס (שורה אחרונה), "קי"ל אין… שהיובל נוהג", וראו מה הביא הרי"ף בהלכותיו מהסוגיות שלנו, ואת הנגזרת שגזר מקביעה זו.
  2. נעיין בקביעה זו בסדר ובשיעור מכמה זויות:
    • ננתח את המימרה עצמה ונעמוד על פרשנותה.
    • נברר את השאלה מתי בטל היובל ומתי בטל עבד עברי.
    • בעקבות הרי"ף, נבחן את הזוית הביבליוגרפית – השפעת מימרה זו על הספרות ההלכתית העוסקת בעבד עברי.

ב. אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג

  1. ערכין כט. "אין עבד עברי… לא תוננו".
  2. עיינו קידושין סט., בסיפור על אושפזיכניה דרב שמלאי.
  3. מה גרם ליובל להיבטל? עיינו בגמרא ערכין לב:, בברייתא "משגלו בני ראובן".
  4. ביאור המימרה:
    • ראו את פירוש רש"י לברייתא בערכין.
    • ריטב"א קידושין סט. ד"ה ואקשינן.
  5. האם הקביעה ביחס לעבד עברי מתפרשת באותו אופן כמו הקביעה לגבי שאר ההלכות הנזכרות בברייתא?
  6. האם זה מובן מאליו שביטול היובל צריך להביא לביטול המוסדות התלויים בו? נבחן שאלה זו ביחס לשביעית – האם הוא תלוי ביובל?
    • עיינו גיטין לו. "תנן התם… פרוסבול אינו משמט… והתקין פרוסבול", וברש"י ד"ה בשביעית בזמן הזה.
    • ראו את סיכום הרמב"ם הלכות שמיטה ויובל פ"י הלכות ח-ט.
    • מה משמעות הנתון שלא נתנו לשביעית להיעלם (שיקמו אותו מדרבנן) בעוד שלא תיקנו יובל (עבד עברי) מדרבנן? (ראו גיטין לו: תד"ה ותקון; בהמשך תראו ראשונים שחולקים).
  7. שו"ת משיב דבר ח"ב סימן נו, בשלב זה ראו רק את הקטע, "דכל הטעם… בהדדי". מהו יסוד דבריו?

ג. מתי בטל היובל ומתי בטל עבד עברי?

  1. מה עולה מהגמרא בערכין לב, ב?
  2. ראו את סיכומו של הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל פ"י הלכות א-ו (אל תיכנסו למחלוקת הרמב"ם והגאונים).
  3. דברי ר"ת בגיטין לו. תד"ה בזמן שאתה משמט (מקור הדברים בספר הישר חלק החידושים סימן קכג).
  4. חידושי הרמב"ן לגיטין "ואינו מחוור לי".
  5. ראו עתה את הקטע המלא במשיב דבר.
  6. סכמו את עיקרי שיטות הראשונים – האם נהג יובל בבית שני (האם בכלל, ואם נהג האם מדאורייתא או מדרבנן), האם נהג דין עבד עברי בבית שני.
  7. להרחבה:
    • דיון יסודי בשיטת הרמב"ם בענין יובל בחידושי רבנו חיים הלוי על הרמב"ם הלכות שמו"י פ"י ה"ה, פי"ב הט"ז.
    • א"א אורבך, "הלכות עבדים כמקור להיסטוריה החברתית בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד", בתוך: מעולמם של חכמים, עמ' 180-184.

ד. הזוית הביבליוגרפית

  1. מעיונך במקורות חז"ל על עבד עברי, האם הם נאמרים על רקע ריאלי של קיום מוסד עבד עברי או על רקע מדרש המקראות?
  2. בדוק באוצר הגאונים לקידושין – האם יש חומר גאוני על עבד עברי?
  3. עמוד על משמעות השוני בין הרי"ף ובין הרמב"ם ביחסם להלכות עבדים. אני ממליץ לעיין ברפרוף גם בפירוש המשנה לרמב"ם למשנתנו.
  4. ראו היכן הביא השו"ע דיני עבדים, ואילו הלכות הביא ביחס לעבד עברי.
  5. מה ניתן ללמוד מלימוד נושא זה על יחסם של חז"ל למוסד עבד עברי?

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 11 – ייעוד

פרק א' | יט, א-ב

שיעור 10 – נרצע

פרק א' | כא, ב – כב, ב

שיעור 9 – עבד עברי עובד את הבן

פרק א' | יז, ב

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *