עבד עברי עובד את הבן

א. מקורות יסוד

1. עיינו במשנה ב (יד:). ביחס למי מצוין שיוצא במיתת אדון? מה נראה דינם של העבדים האחרים המוזכרים במשנה?
2. עיינו במדרשי ההלכה הנוגעים לדין זה (מצורפים).
3. מכילתא דר"י:
   • אילו יורשים מוזכרים במכילתא?
   • נרצע – ראו את "שהיה בדין". מהו הסבר הדרשה?
   • מכאן אמרו – האם המסקנה ב"מכאן אמרו" תואם את הדרשה? עמדו על משמעות התופעה של "מכאן אמרו".
4. מכילתא דרשב"י – ראו את ההבחנה בין בן ליורש, ואת הסברו.
5. ספרי:
   • אף כן ראו את ההבחנה בין בן ליורש. (מומלץ לעיין בחילופי הנוסח לשורה הראשונה במה' פינקלשטיין).
   • השוו בין דרשת מכילתא דרשב"י והספרי המבחינות בין בן ליורש.
   • עמדו על הזיקה כאן בין הדרשה ובין "מכאן אמרו".
6. סוגיית הבבלי:
   • לימדו את הסוגיה יז: – הברייתא וניתוחה על ידי הסוגיה.
   • איזה מהדרשות המוזכרות בסוגיה מצויות במדרשי ההלכה?
   • שימו לב לקיומן של דרשות אמוראיות בסוגיה. לאילו הלכות? האם הלכות אילו מופיעות בספרות התנאים?
   • על רקע הנ"ל – עמדו על משמעות שאלת הגמרא ביחס לאמה עבריה – "הא מיבעי ליה לכדתניא".
   • עיינו בספרא בהר, פרשה ו פרק ח' הלכה ז' (מצורף).
   • אני ממליץ להיעזר בספרו של ע"צ מלמד, מדרשי ההלכה של התנאים בתלמוד הבבלי.
7. ירושלמי:
   • הלכה ב' סוגיה 13, מה' מנחם כ"ץ, שו' 148-157.
   • הלכה ב' סוגיה 17, שו' 227-237.
8. חשבו על משמעות ההלכה הנלמדת והחילוקים השונים – מה מלמדת הסוגיה על מעמד עבד עברי? על היחס בין הקטגוריות השונות של עבדות?

ב. בן מול שאר יורשים

בסוגיתנו עולה שיש מעמד שונה של בן לעומת שאר יורשים. נרחיב את היריעה בנדון:

1. עיינו בלשון הפסוקים בבמדבר כ"ז, ח-יא. שימו לב לתיאור השונה של בן היורק לעומת שאר היורשים.
2. עיינו ב"ב קח: "דתניא שארו… כי הדדי נינהו" (להרחבה – רז"ה במאור הגדול, נב. ברב אלפס, ד"ה מאי דרשא, עד "כאילו הוא קיים")
3. שדה אחוזה – עיינו ערכין כה. המשנה ובגמרא כה: שעליה.
4. רשות יורש כרשות לוקח:
   • ב"ק קיא: המשנה ובמחלוקת רבא ורי בר חמא.
   • שו"ע חו"מ סימן שנג, בסמ"ע ס"ק ט'.
5. להרחבה – יד רמה לב"ב קמט. ד"ה איבעיא להו.