שיעור 13 – שלקות # 1

א. מקורות יסוד

1. תוספתא ברכות פ"ד הל' ד-ו.
2. בבלי ברכות לח: – סוגיית שלקות (נוסח הסוגיה מכתב יד אוקספורד מצורף).
3. ירושלמי ברכות פ"ו ה"א , עמ' 49 שו' 47-20, מצורף.

ב. נקודות לעיון

1. תוספתא:
   • הערת פתיחה – לא ניכנס בשלב זה לכל המסתעף מתוספתא זו, נתמקד בעיקר בגישת התוספתא להשפעה של שינוי של הפרי על נוסח הברכה.
   • מהו מטבע הברכה של התוספתא של ברכה לפני אכילה?
   • הלכה ה' – הכלל של ר' יהודה. ראו את הנוסחים השונים, ועיינו בתוספתא כפשוטה עמ' 61, ההסבר לשו' 15.
   • הלכה ו' – מהי השפעת בישול ואפייה על הברכה?
2. סוגית הבבלי:
   • שימו לב ליחידות השונות בסוגיה, לזמנן ומקומן (א"י או בבל). לפי איזו מערכת שיקולים הסוגיה ערוכה? האם יש לעורך הסוגיה עצמו עמדה הניכרת מתוך עריכת הסוגיה?
   • מהי עמדת אמוראי בבל ומהי עמדת אמוראי א"י בסוגיה?
   • במהלך לימוד שיטות הראשונים התרשמו מעמדתם בעניין היחס בין היחידות בסוגייה.
3. ירושלמי ברכות פ"ו ה"א:
   • שימו לב להקבלה בין סוגיות הבבלי והירושלמי.
   • האם בסוגיית הירושלמי נשמר אותו הפער בין בבל ובין א"י?

ג. דיוני הראשונים

1. אוצר הגאונים חלק הפירושים, עמ' 52, סימן קסב.
2. פירוש ר"ח, מה' לב שמח עמ' פא ד"ה דרש רב חסדא.
3. רי"ף, כז. ברב אלפס, "קתני ירקות… בורא פרי האדמה" (2 שו' מלמטה).
4. רמב"ם הלכות ברכות פ"ח ה"ג.
5. לח: תד"ה משכחת (סיכום המחלוקת בתר"י, כז. ברב אלפס, ד"ה אפילו).
6. ראבי"ה סימן קו, עמ' 87.
7. מומלץ לעיין בחידושי הרשב"א על הסוגייה.
8. על היחס בין מי סלקא ובין מי פירות, כבר ראינו את שיטת הבה"ג, הראב"ד והרשב"א. נוסיף על כך:
   • רש"י ותד"ה מיא דסלקא.
   • רא"ה עמ' קיז ד"ה וכתב רבינו ז"ל ומיא דסילקא.
   • ראבי"ה סימן צח, הקטע המצורף.
   • רא"ש סימן יח.
9. טור וב"י או"ח סימן רה; שו"ע או"ח סימן רה סעיפים א-ב.
10. להרחבה:
    • מנחם מורשת, לקסיקון הפועל שנתחדש בלשון התנאים, עמ' 368.
    • ע' סופר, "לקביעת נוסחותיהן של ברכות הנהנין", סיני קז (תשנ"א), עמ' קנח-קסא.