פרק ג' | לג-לד

שיעור 14 – יושם השור והוחלט השור # 1

  1. למדו לג., המשנה השניה עם סוגית הגמרא שעליה עד המשנה לד.
    • התמקדו במה שנוגע לעצם מחלוקת ר"י ור"ע ואל תסתבכו בשלב ראשוני בדיני גביית חוב.
    • עמדו על מבנה הסוגיה. מהיכן הגמרא שואבת את הברייתות השונות הנזכרות בה?
  2. המשנה:
    • עמדו על היחס בין תיאור המקרה במשנה ובין תיאור פרשת שור תם שנגף בתורה.
    • מכילתא דר"י, מסכתא דנזיקין פרשה יב, "ומכרו את השור החי… השוין הכתוב מזבר" (מה' הורוביץ-רבין, עמ' 290 שו' 7-4); מכילתא דרשב"י, עמ' 188 שו' 21-9, "שור יפה… משמנין ביניהן". מה משמעות ההתעלמות של התורה משווי השוורים לעומת הדגש במדרשי ההלכה שמדובר בשוורים בעלי ערך דומה?
  3. עמדו על הזיקה בין לשון ר"י ור"ע בברייתא ובין פ"א מ"ג ותוספתא פ"א ה"ב. עמדו גם על הזיקה למשנה הקודמת – שני שוורין תמים שחבלו זה בזה. ראו את הניסוחים השונים לשיטות התנאים בגמרא כאן ובסוגיה לו..
  4. עיון ראשוני בקטביות המחלוקת של ר"ע ור"י:
    • לג. "מאי בינייהו" בגמרא, ובתד"ה הקדישו ניזק.
    • תוס' רבנו פרץ ד"ה בעל חוב וד"ה ומסיק (להרחבה – תלמיד ר"ת עמ' קסו, ד"ה הקדישו ניזק).
    • חידושי הראב"ד לג. ד"ה הא דתניא יושם השור (עמ' עו).
    • מכרו מכור:
      • מה עולה מדיון הגמרא לג: באשר לשיטת התנאים במכור מזיק.
      • לג. תד"ה הקדישו ניזק ובהגהות הגר"א ס"ק א.
      • רמב"ם הלכות נזקי ממון פ"ח הל' ו (עדיף לראות עד הלכה ט).
      • להרחבה – קצות החושן סימן תז סק"א; ברכת שמואל לב"ק סימן כד (הדברים בשם הגר"ח מובאים גם בכרך של חידושי הגר"ח על ב"ק סימן מג. וראו את המובא בשם הגר"מ ברשימות שיעורי הגרי"ד, עמ' רכח).
  5. היחס למחלוקת האמוראים על מעמד פלגא נזקא:
    • חידושי הראב"ד עמ' פא, "ואם ישאל שואל".
    • חידושי הרשב"א, עמ' קעח, "והראב"ד ז"ל כתב… צל"ע".

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 58 – אשו משום חציו או משום ממונו [חלקי]

פרק ב' | כב-כג

שיעור 57 – טמון באש

פרק ו' | ס-סא

שיעור 56 – מה אש אוכלת?

פרק ו' | ס-סא

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *