מראי מקומות

א. מחאה בכמה?

1. לט. "אשכחינהו ר' יוסי… מלתא בענן".

2. סכמו את הנסיונות השונים של הסוגייה לנסח באופן למדני את מחלוקת האמוראים. שימו לב למרחב האפשרויות ולחוסר היכולת להכריע באופן ברור (המונח ואיבעית אימא).

3. לימא בדר' אבא בר רב הונא קא מיפלגי – ראו את שני ההסברים ברשב"ם ד"ה ומ"ד בפני ג'.

4. ההסבר השלישי – סהדותא או גילוי מילתא:

• ראו את הסבר הרשב"ם.
• תד"ה סהדותא.
• תוס' רי"ד ד"ה מר סבר סהדותא.

5. להרחבה – על כל מילתא דמתאמרא באפי תלתא:

• עליות דרבנו יונה עמ' קפ ד"ה ואמר רבא
• דיון רחב מאד בזה בחפץ חיים חלק ראשון כלל ב.

ב. כיון שמיחה שנה ראשונה

1. "גדול בר מניומי… ואם לאו יש לו חזקה".
2. מה פשר ההו"א שצריך למחות בסוף כל שנה? צרפו לכאן מקורות נוספים על שנה כיחידה יסודית של חזקה.
3. תנו את הדעת על הצורך למחות בסוף כל ג' ועל תהיית ר' יוחנן. באילו תפיסות יסוד של היחס בין חזקה ומחאה ניתן לתלות את הדיון? ראו רשב"ם, תד"ה וצריך למחות.
4. להרחבה – רמב"ן ד"ה כיון שמיחה.

ג. בפני כמה והאם צריך לומר כתובו

1. "אמר רבא ר"ר נחמן… לכתיבה עומד".
2. ראו את פירוש הרשב"ם לסוגייה.
3. האם מדובר בעדות לקיום הדבר? ראו תד"ה קנין בפני ב', ובשיטה מקובצת בשם הראב"ד ד"ה וז"ל הראב"ד.
4. מהו העיקרון העומד בבסיס השאלה האם לכתוב? מה עולה מפירוש הרשב"ם? ראו תד"ה ואין צריך.
5. סתם קנין לכתיבה עומד:

• רמב"ם הל' מכירה פכ"ט הל'ח-ט.
• הרב צבי שכטר, ארץ הצבי, עמ' קצט סעיף ג' (ביאור סתם קנין לכתיבה עומד בשם סבי מו"ר זצ"ל).