פרק ח' | ק, א-ב

שיעור 18 – אין נשבעין על העבדים

מראי מקומות

א. הסוגייה ק.-:

  1. המקורות הניתנים להלן ניתנים מתוך הנחה שכבר עיינתם בדיון הסוגייה בדף ק על אין נשבעין על העבדים. וודאו את התמצאותכם בסוגייה. במידה וטרם עיינתם בסוגייה שם, עיינו בה לפני שתגשו לעיין בשאר המקורות (גם מי שמעיין עכשיו לראשונה בסוגייה בדף ק יוכל להבין את השיעור).
  2. נקודות לעיון בסוגייה ק:
  • מחלוקת רבי מאיר וחכמים בברייתא והדיון מה דעת ר' מאיר בקרקעות.
  • שימו לב לשאלת הגמרא ממשנת ב"ק על גזל עבדים והזקינו. האם ההשוואה בין שבועה וגזל היא הכרחית? (שובו לזה בהמשך לכשנעיין ברי"ף וברז"ה).

ב. הפקעת קרקע ועבדים מדינים שונים בדיני ממונות והסבר הבבלי

  1. משבועה, כפל ודיני שומרים – שבועות מב: במשנה "ואלו דברים… נושא שכר אינו משלם", ובגמרא שעליה עד "רעהו כתיב" (מג. שו' 12).
  2. מאונאה – ב"מ נו. המשנה, ובגמרא שעליה נו: עד "אלא לראיה"; שם, נז: "מנא הני מילי… ולא של הקדש".
  3. מגזל – שבועות לז: "דתנן הגוזל שדה מחבירו… אין גופן ממון"; ב"ק צו: המשנה, עד "לפניך".
  4. מפדיון הבן – שבועות ד: "דתניא רבי אומר… אין גופן ממון".
  5. קניינים – קידושין כב: המשנה, ובגמרא שעליה עד "תעבודו".

ג. הסבר הדינים במקורות א"י

  1. עיין במכילתא דרשב"י, מה' אפשטיין-מלמד, עמ' 194, "לא אוציא את הקרקעות… אלא ראיה"; שם, עמ' 204, "יאמר שור… ראיה".
  2. ספרא בהר, פרשה ג', "אין לי… הונייה"; שם, פרשה ו', "והיו לכם… הונייה".
  3. עיין בירושלמי:
  • ב"ק פ"ז ה"א, עמ' 1204, עד "אלא ראייה"
  • שבועות פ"ו ה"ח, עמ' 1364, "אית דבעי… שאין להן קנס".
  • ירושלמי קידושין פ"א ה"ג, "עבד כנעני… ובחזקה".
  • להרחבה – תוספתא כפשוטה לב"ק עמ' 70 הערה 28; אור שמח טוען ונטען פ"ה ה"ב.
    1. סכמו לעצמכם:
      • היקף השימוש בהקש בין עבד לקרקע במקורות א"י ובבבלי.
      • הסבר הדינים השונים על ידי הבבלי ומקורות א"י.
      • האם יש כאן הבנות שונות גם ביחס להפקעת קרקע מדינים אלו?

ד. להרחבה – עבדא כמקרקעי או כמטלטלי

  1. ב"ק יא: "ואמר עולא אמר ר' אלעזר הלכתא גובין מן העבדים… סדנא דארעא חד הוא", ובתד"ה אנא מתניתא ידענא.
  2. ב"ב קכח. רשב"ם ד"ה ור"נ אמר אין גובין.
  3. ב"ק צו: המשנה, ובגמרא שעליה, "אמר רב חנינא… כרבי מאיר" (סוף העמוד).
  4. רי"ף לב"ק, לד: ברב אלפס, "אמר רב חנינא… כמטלטלי דמי", ובמאור הגדול ד"ה ורב, וברמב"ן במלחמת ה'. (חידושי הראב"ד לב"ק, צז. ד"ה איני).
  5. בבא מציעא סא. תד"ה אלא לאו.
  6. רמב"ם הל' גזילה ואבידה פ"ט ה"א, ובהשגת הראב"ד (חידושי רבנו חיים הלוי על אתר).
  7. ירושלמי קידושין פ"א ה"ג, עמ' 1147, "אית מתני' אמרה… לישבע עליהן".
  8. שיעורי רבנו חיים הלוי, ב"ק צו. ד"ה הרי"ף; חידושי הגר"מ הלוי, פ"ה מהל' מעילה ה"ה.
  9. ב"מ ק: תד"ה ואמר ר' יוסי; ש"ך חו"מ סימן צה ס"ק ט'.

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 36 – חזרה על פרק המפקיד

פרק ג' | לג-מג

שיעור 35 – שליחות יד צריכה חיסרון

פרק ג' | מא, א

שיעור 34 – משנת חבית

פרק ג' | מ, ב

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *