מראי מקומות

מחלוקת אדמון וחכמים

א. פתיחה

1. בדף זה ניתנים מקורות למשנה הראשונה בפרק והגמרא שעליה. המקורות מרובים, ונראה שנעסוק בהם בשני השיעורים הבאים. לשיעור הקרוב יש להכין עד סוף סעיף ג' לפחות.
2. ננצל את ההזדמנות שיש לסוגייתנו מקבילות בירושלמי להקניית כלים ללימוד ירושלמי.

ב. המשנה קלט:

1. משנה ב"ב קלט:; תוספתא כתובות פ"ו הל' א'-ג' (מה' ר"ש ליברמן עמ' 75).
2. לביאור טענת אדמון, ראה:

• ב"ב קמ: "מאי קאמר… מועטין", וברמב"ן שם ד"ה הא דאקשינן אאדמון מאי קאמר ובריטב"א ד"ה מאי קאמר.
• עליות דרבנו יונה עמ' תפד, "דגבי בנות… הפתחים" (ושם עמ' תפה ד"ה ונראה).

3. להרחבה:

• הערה לנוסח המשנה – ראה ירושלמי כתובות פי"ג ה"ג, ל"ו ע"א, "אית תניי תני… מחרבותיהם"; ירושלמי ב"ב פ"ט ה"א, "כיני מתניתה… על הפתחים", וראה את הבדל הנוסח בין כ"י אסקוריאל ובין כ"י ליידן. דנו בפירוש הירושלמי הר"ין אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה עמ' 479, והר"ש ליברמן בפירושו לירושלמי נזיקין עמ' 220.
• על דייני גזירות ראה כתובות קה.; דיון אצל רא"א אורבך, ההלכה מקורותיה והתפתחותה, עמ' 57-55.

ג. כמה מרובין?

1. קלט: "וכמה מרובין… והשאר לבנים".
2. ירושלמי ב"ב פ"ט ה"א, "רב ירמיה בשם רב… בהתר התירו"; ירושלמי כתובות פי"ג ה"ג, ל"ה ע"ד, "כמה הן נכסים מרובין… פרוטה האחרונה".
3. מח' האמוראים:

• רב – רמב"ן ד"ה כל שיזונו; ריטב"א ד"ה כל שאילו. האם שיעור י"ב חודש מוכר לך בעוד קביעות הלכתיות?
• רבן גמליאל ברבי – ריטב"א ד"ה זו; (להרחבה – אור זרוע סוף סימן קנ, "וכמה הם מרובים" עד סוף הסימן, וסימן קנא, עד "לסיועי זכרים").
• חכמים אליבא דשמואל – רשב"ם ד"ה עד שיבגרו. להבהרת דברי שמואל בירושלמי, ראה כתובות נג: "רב תני… דתבגרן".
• סכם לעצמך – איזה הסבר פשוט יותר? מה עומד ביסוד השיטה השניה? מה הרקע להבדלי המסורות ביחס לשיטת רבי יוחנן?

4. קושיית הגמרא על אלו ואלו – האם הניסוח המקורי של רב מתקיים גם אחרי דברי רבא?
5. הלכה והדין ביחס לתקנת הגאונים:

• רי"ף, סה. ברב אלפס, "ולית הלכתא… כדכתבינן"; רמב"ם הל' אישות פי"ט הל' יז-יח; רמב"ן ד"ה אמר ר"ג, ובהמשך, "וכתב רבינו האי גאון… אבוהון"; קלט: תד"ה אמר ר"ג (להרחבה – אור זרוע סימן קנ).
• האם מגמת הדיון כאן מצטרפת למגמות שעלו בדיון לעיל?

6. להרחבה – יש בראשונים דיון רחב אודות שיטת הרשב"ם ביחס לפרנסה. לסיכום ראה בתוספתא כפשוטה לכתובות עמ' 272-271.

ד. מרובין ונתמעטו

1. קמ. "פשיטא מרובין… שמכרו מכרו".
2. ירושלמי ב"ב פ"ט ה"א, "בעיין קמיה… יחלוקו"; ירושלמי כתובות פי"ג ה"ג, ל"ו ע"א, "מאימתי שמין… הוקירו". (מומלץ לעיין בביאורו של הר"ש ליברמן בירושלמי נזיקין עמ' 220).
3. שים לב ליחס בין הסוגיות בתלמודים, וליחס בין הירושלמי בב"ב ובכתובות.
4. מהו מקור דינו של רבי יוחנן? ראה רמב"ן ד"ה אמר רבן גמליאל.
5. ר"י מיגאש ד"ה אלא אמר רבא (מסוכם בקיצור ברמב"ן ד"ה בזמן שהנכסים מרובין). עמוד על התפיסה היסודית של מזונות הבנות והיחס בין הבנות והבנים.
6. להרחבה – יש בראשונים על אתר דיון רחב מה הדין ביתומים שמכרו לאחר שעמדו בדין.

ה. אלמנה, בת ובע"ח

1. קמ. "יתיב רבי ירמיה… הפתחים".
2. ירושלמי ב"ב פ"ט ה"א, "היה שם… מעי בך"; ירושלמי כתובות פי"ג ה"ג, ל"ו ע"א, "רב חסדאי בעי… ולאבד מזונותיה".
3. סוגיית הבבלי:

• הפרד בין דברי האמוראים ובין הסברי סתמא דגמרא.
• מה הרקע לאיבעיות אלו?

4. תד"ה מי אמרינן.
5. רמב"ן ד"ה הא דאמר ר' אסי.
6. רשב"א בתוך ד"ה והשתא, המובא בשם הראב"ד. (להרחבה – ריטב"א ד"ה אף אלמנה).
7. סכם את גדרי ואופי תקנת מזונות הבנות.