מראי מקומות

א. מאי זה בורר לו אחד

בנספח למאמרו של מ' סבתו, תוכלו למצוא סקירה של עדי הנוסח לסוגיית הגמרא הראשונה, ודיון על פרשנות הסוגיה לאור הממצאים.
במאמרו הנ"ל, סבתו דן בפרשנות היחידה השניה "נימא בדרב יהודה אמר רב קמיפלגי".
להרחבה – בכדי להשלים את הבנת דרך קביעת דיינים בבבל, וממילא את המגמה הרווחת בבבל ביחס לזבל"א, עיין באוצר הגאונים סימן שנ"ד, בעמ' קע.

* ה. תד"ה דן
* פירוש המשנה לרמב"ם על משנתנו (החצי הראשון).
* רמב"ם הלכות סנהדרין פ"ז ה"א [להרחבה – כסף משנה על אתר; שימו לב לשתי הנוסחאות ברמב"ם (עיין בחילופי הנוסח במה' פרנקל) ולשאלה האם יחיד מומחה יכול לכפות להידיין לפניו].

* הסוגיה כג. "ואפילו לוה… מטרחנא לך", ולהלן לא: "כי אתא רב דימי" עד סוף הפרק. שימו לב לסדר הדורות של האמוראים בסוגיה זו ומתוך כך עימדו על התפתחות הדיון בסוגיה.
* ירושלמי סנהדרין פ"ג ה"ב, כ"א ע"א, "היך אמרין… הגדול".
* רמב"ם הלכות סנהדרין פ"ו הל' ו'-ח'.
* חידושי הר"ן כג. ד"ה ואפילו, רב פפא, ולענין, נמצא.
* להרחבה – חידושי הרמב"ן לסנהדרין כ"ג ע"א.
* על מה מושתתת הדרישה ללכת לבי"ד הגדול? על רקע זה נתחו את מח' הרמב"ן ורבנו דוד.
* עימדו על המתח שבין זכויות שני הצדדים בדיון בקביעת הרכב וכיצד מאזנים בין הצדדים.