יוחסין באומות ותפיסת קידושין בעריות

א. יוחסין בעריות

1. קידושין סז: "גופא כי אתא רבין… אבתרה דידה".
2. ראו כיצד ולאיזה עניין נקבע ייחוס באומות. שימו לב לדמיון בין דברי ר' יוחנן ובין המודל האמור במשנה ביחס לישראל.
3. עיינו במקבילה בספרא בהר פרשה ו' ה"ד. האם היא מתפרשת בספרא באותו אופן כפי שנתפרש בסוגיית הבבלי?
4. עיינו בתוספתא קידושין פ"ה ה"ד.

• תוכלו למצוא את המקבילות בעזרת מהדות ר"ש ליברמן.
• עמדו על משמעות דבריו של ר"ע. האם ניתן לזהות כאן את התהליך שהצבענו עליו בשיעור הקודם של נסיונות למצוא היתרים לאסורי ביאה בקהל?
• רמב"ם הלכות מלכים פ"ד הל' ד-ה; קול דודי דופק הערה 15.

ב. תפיסת קידושין בעריות

1. קידושין סז: "מנא הני מילי… ומוקי אנפשיה" (סח. למטה).
2. תד"ה מנא הני מילי ובפני יהושע ד"ה גמרא כל שאין לה עליו.
   • חשוב היטב על הזיקה בין ממזרות ובין אי תפיסת קידושין. (מומלץ להתייחס לזה לאור הדיונים שהתנהלו בשיעור הכללי).
3. עמוד על מבנה סוגיית הבבלי.
4. עיין בירושלמי יבמות פ"י ה"ז, יא ע"א (מה' אקדמיה עמ' 878), "ומניין שאין קידושין… עריות".
   • לאיזה חלק בבלי מקבילה יחידה זו?
5. הדרשה היסודית בבבלי היא מאחות אשה וממנה לשאר עריות:
   • שים לב ללשון הכתוב בפרשת עריות ולייחוד של הניסוח בתוך הפרשה.
   • האיסור הוא בחיי אשתו בלבד. מה זה מלמד על טיב ואופי האיסור?
   • על רקע הנ"ל באר מדוע הלימוד הראשוני מתייחס אל אחות אשה ואת פשר הלימוד של כל עריות ממנה.
6. "הכל מודים בנדה":
   • עיין בפרשה וראה את סמיכותה לאחות אשה.
   • הסבר במה שונה נדה משאר עריות.
   • לאור הנ"ל הנהר את הדיון ממי לומדים שאר עריות.
7. להרחבה – עוד מקורות על נדה:
   • ספר הישר לר"ת חלק השו"ת סימן פ'.
   • יבמות ב. תד"ה ואחות אשתו.
   • רמב"ם הלכות איסורי ביאה פט"ו ה"א; פי"ט ה"ה; פכ"א ה"ד.
8. לחומרא ולקולא:
   • עמוד על המדיניות המתוארת כאן.
   • עיין בתד"ה לחומרא.
9. אתיא בק"ו מיבמה – מדוע אין קידושין תופסים ביבמה?
10. אי תפיסת קידושין באשת איש:
    • האם ניתן להסביר את אי תפיסת קידושין בא"א על רקע אחר מזה של אי תפסית קידושין בעריות?
    • במקורות הנ"ל – איזו עמדה מתגלמת בהם בשאלה הנ"ל?