מראי מקומות

א. לימא מתניתין דלא כבן ננס

משנה שבועות פ"ז מ"ה.
להרחבה – מומלץ לעיין ברפרוף במשנה שבועות פרק שביעי ולעמוד על הרקע לשבועת נשבע ונוטל – האם יש מכנה משותף למקרים ומה עומד בשורש תקנת חכמים.
כיצד מתבאר יחלוקו בשבועה לאור דברי הסוגיה?
אור זרוע סימן ב' ד"ה הא למדת דליתא לבן ננס.

רקע כללי למחלוקת סומכוס וחכמים:
א) תנאים:
1) משנה בבא קמא פ"ג מי"א; פ"ה מ"א.
2) תוספתא בבא קמא פ"ה הי"ד.
3) משנה בבא מציעא פ"ח, מ"ב, מ"ד.
ב) אמוראים:
1) בבא קמא לה: "אמר רבי חייא בר אבא… תרי מילי נינהו".
2) בבא קמא מו. "אמר ררב יהודה אמר שמואל… דקא זילי נכסיה".
3) בבא מציעא צח:, זה אומר איני יודע… בספק חולקין".
4) בבא מציעא ק. "אמאי יחלוקו… כדבעינן למימר קמן".
ג) תוספות:
1) בבא מציעא ק. ד"ה הא מני סומכוס (עד "להביא ראיה").
2) צז. המשנה, ובגמרא עד "אמרי פטור", ובתד"ה לימא.
3) בבא קמא מו. תד"ה שור.
בחזרה לסוגייתנו:
א) רש"י ד"ה בשבועה פלגי לה
ב) רשב"א ד"ה האי מאי
דררא דממונא – מחלוקת רש"י ותוספות, רשב"א ד"ה דררא דממונא.
לכידות הסוגיה והיחס בין החלקים השונים בהסבר יחלוקו בשבועה:
א) רמב"ן ד"ה אוקימתא דאוקמין השתא.
ב) ג. רשב"א ד"ה אפילו תימא סומכוס.
חשבו היטב על הסבר יחלוקו בשבועה לפי הסוגיה ועל מדיניות הפעלת יחלוקו.

חפשו באמצעות מנוע חיפוש את המשניות בהן מופיע "יהא מונח". מתי הוא נאמר ומהו הסברה שבבסיסו ויחסו להמוציא מחבירו עליו הראיה.
לימדו את הסוגיה ג. ראשונים ממולצים:
א) רשב"א ד"ה אפילו תימא רבי יוסי וד"ה האי מאי.
ב) ריטב"א על הסוגיה.
"בין לרבנן ובין לר' יוסי" – הדיון על חנוני על פנקסו – ריטב"א ד"ה בין לרבנן ובין לר' יוסי.

סכמו לעצמכם את הסוגיה:

הסבר משנתנו על פי הסוגיה – הסבר יחלוקו בשבועה.
מהי מגמת הסוגיה ומהו היחס בין חלקיה השונים?
מהם הפתרונות האפשריים למצב של ממון המוטל בספק, מהו ההסבר של כל פתרון ומתי ובאילו נסיבות מפעילים אותו.
חשבו על העמדה העקרונית ביחס לשאלה מהי חובת בית דין במקרה של ממון המוטל בספק.