מראי מקומות

א. המשנה

1. סנהדרין כד. המשנה "נאמן עלי אבא", ובגמרא שעליה עד המשנה בכד:.
2. עימדו על מיקום משנה זו ביחס לקודמתה. האם יש קשר בין מחלוקות רבי מאיר וחכמים במשנה זו למחלוקתם במשנה א'?
3. במהלך לימוד הסוגיה – הבחינו:

• בין דברי האמוראים ובין דברי סתמא דגמרא;
• בין אמוראי א"י ובין אמוראי בבל;
• בסדר הדורות של האמוראים.

4. שאלת היסוד בסוגיה – האם יש להבין את קבלת הפסולים כהכשר של הפסולים או כהתחייבות? האם ניתן להבחין בזה בחילוק בין דיעות שונות ובין מקרים שונים בסוגיה?

ב. הסוגיה

נעיין בשלבים השונים בסוגיה. אגב העיון בכל שלב לעצמו, נשים לב לשאלת היסוד בסוגיה:

1. "תרתי לריעותא" – מימרת רב דימי – "כגון דקבליה עליה בחד".

• מהו ביאור דברי רב דימי? איזה קושי במשנה הוא מנסה לפתור?
• על מי מוסבים דברי רב דימי – על ר"מ או על חכמים? עיינו היטב ברש"י ד"ה דקבליה; תד"ה אמר רב דימי; רי"ף (ד. ברב אלפס), עד 'לא פרעינא'; חידושי הרמב"ן לבבא בתרא קכח. סוף ד"ה הכי גרסינן "ומסתברא מדקאמר וכו'"; רמב"ם הלכות סנהדרין פ"ז ה"ב; (להרחבה – יד רמה ד"ה מתניתין; חידושי הר"ן ד"ה א"ר דימי). שים לב כיצד ראשונים אלו שזרו את דברי רב דימי בהמשך הסוגיה.
• מעבר לשאלה הפרשנית, מה המשמעות של הקביעה על מי מוסבים דברי רב דימי? לדעת תוס' והרי"ף שיכול לקבל רק חד לריעותא מהו יסוד הקבלה לדעת חכמים? מהו היסוד לדעת רש"י והרמב"ם?
• למ"ד שלא יכול לחזור בו רק בחד לריעותא, מה הדין באם קיבל קנין? עיין בדיון ברי"ף (להרחבה – דיון נרחב בנדון באוצר הגאונים סימן שסט, עמ' קעו-קעט).

2. "אתן לך – מחול לך":

• מהו החילוק בין אתן לך ובין מחול לך?
• בפשט המשנה, האם יש חילוק ביניהם?
• מי שמחלק ביניהם, כיצד הוא מבין את קבלת הפסולים? מהו יסוד הקבלה למי שלא מחלק ביניהם?

3. לפני או אחרי גמר דין:

• מהו יסוד החילוק ביניהם? (להרחבה – יד רמה ד"ה אמר רבי שמעון).
• על נוסח היחידה ועל הגהת רש"י, ראה אצל סבתו עמ' 239-237.

4. "אין לאחר קנין כלום":

• מהו יסוד הקבלה כאן?
• קיבל קנין בתרתי לריעותא – מקורות לעיל.

5. סיכום מסקנת הסוגיה – מתי יכול לחזור בו? עיינו ברמב"ם הנ"ל, (להרחבה – יד רמה ד"ה איבעיא, "נקטינן השתא… צריכא עיונא").

ג. אופי ותנאי הקבלה

1. האם יכול לקבל כל דבר או האם רק במסגרת הקרובה להכשר דין?

• לקבל לדון שלא כדיני תורה – אוצר הגאונים סימן שפא.
• לקבל לדון בלילה – ראבי"ה ח"א עמ' 149, ספיקות רבי אליעזר בעל הרוקח, "תו אני מסתפק… דמדעת שניהם היא"; תשובת הראבי"ה שם בעמ' 153 "ומה ששאל מורי… אב"י העזר"י".

2. היחס למתנה על מה שכתוב בתורה – דיון הרוקח שם; שו"ת הרשב"א ח"ג סימן תלח.
3. האם יש בקיבל פסולים דיני עדות כהזמה, שבועת העדות וכדו'?

• ירושלמי סנהדרין פ"ג ה"י, כ"א ע"ג, "בכשרים ולא בפסולים… בעדות של תורה".
• שו"ת רבי עקיבא איגר סימן קעט (עד "דלא כירושלמי").