פרק ג' | לא, א-ב

שיעור 5 – זה אומר של אבותי

מראי מקומות

לא – זה אומר של אבותי

א. הסוגיות

עיינו ברפרוף בדף לא בשתי סוגיות "זה אומר של אבותי". באמצעות נוסח הסוגייה המצורף תוכלו להתרשם יינו היטב

ב. מה לי לשקר במקום עדים

1. לא. "זה אומר של אבותי… לא אמרינן".

2. מקבילות:

  • ב"ב לג: "זה אומר של אבותי… לא אמרינן".
  • ב"מ פא: "ההוא גברא דאוגר ליה חמרא… לא אמרינן" (להרחבה – מקבילות בכתובות כז: ובבכורות לו.).

3. מיהו הדובר בסוגיות השונות – רבא או רבה? ממילא – מהו היחס ביניהן?

  • ב"ב לא. תד"ה אמר רבה
  • להרחבה – דיון נרחב בנדון במבוא לנוסח המשנה עמ' 917; ש' פרידמן, השוכר את האומנין – הפירושים, עמ' 279-285. מי שתעיין בדבריהם תוכל לראות שהדיון נוגע אף למיקום סוגייתנו ולעריכת ב"ב כט-לה.

4. האם רבה/רבא סובר שאומרים מה לי לשקר במקום עדים?

  • חידושי הרמב"ן לב"ב לא. ד"ה אמר רבה.
  • להרחבה – רש"י ב"מ פא: ד"ה במקום עדים; שיטה מקובצת לב"מ פא: ד"ה וז"ל הר' יהונתן וד"ה וכתב עליו הרמ"ך (מצורף).

5. מה לי לשקר:

  • בדקו באמצעות המחשב את הופעת הביטוי מה לי/לו/לה לשקר.
  • איזה דור של אמוראים טובע את המונח? באיזה הקשר?
  • עיינו היטב בבכורות לו. "א"ר אילעא… ובמקום חשש אמרינן מה לו לשקר":
    • * עם איזה מונח תַּנָאִי מזהה מר בר רב אשי את 'מה לו לשקר'?
    • * משנה כתובות פ"ב מ"ב.
    • * כתובות כב. "א"ר אסי מנין… והוא שרי לה"
  • להרחבה – בדקו באמצעות המחשב את המונח 'מיגו' בסוגיות הש"ס. הבחינו בין הופעתו כמונח (טרמין) ובין הופעתו כמילה במסגרת משפט.
  • סכמו את היחס בין המונחים השונים. איזה מהם המצומצם ביותר? איזה מהם מכיל את ההסבר בתוכו? איזהו הכללי ביותר והעמום ביותרת מבחינת ההסבר?

6. ושוב למה לי לשקר במקום עדים:

  • מהו הסבר הדין שלא אומרים מה לי לשקר במקום עדים?
  • מהו הסבר דברי הרמב"ן שבעקבות מיגו רבה/רבא סבר שמתרצים את דיבורו?
  • להרחבה – ב"ב ה: "איבעיא להו… מה לי לשקר", ובתד"ה מי אמרי', עד "בפ"ק דב"מ".

7. להרחבה – קובץ שיעורים ח"ב סימן ג'. מומלץ לעיין במיוחד בניסוח שני הסברים למיגו בס"ק ד'.

ג. טוען וחוזר וטוען?

  1. לא. "הדר אמר… והילכתא דטוען וחוזר וטוען".
  2. יחס סוגייתנו לדין טענינן ליורש – תד"ה מה לי לשקר, וחידושי הרשב"א ד"ה ומעשה דזה אומר.
  3. נסחו הסבר ליסוד הדין שלא ניתן לחזור ולטעון. קחו בחשבון את המקרים בהם כל צד מודה. מה מלמדים "מודה" אלו על יסוד הדין?
  4. האם יכול לחזור ולטעון של אבותי שלקחו מאבותיך לאחר שיצא מבי"ד? ראו תד"ה ומודו ורשב"ם ד"ה ומודי נמי עולא.
  5. מפטור לפטור – רמב"ם טוען ונטען פ"ז ה"ח; קצות החושן סימן פ' ס"ק ג'.

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 22 – אריסין, נוגע בעדות  ותליוה וזבין

פרק ג' | מו-מט

שיעור 21 – אומן אין לו חזקה

פרק ג' | מה-מו

שיעור 20 – נוגע בעודת

פרק ג' | מג-מה

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *