פרק ו' | עו, א

שיעור 5 – פרשנות 'הטעו' בתלמודים

מראי מקומות

א. סוגיית הבבלי הראשונה – פרשנות המונח "והטעו זה את זה"

  1. לימדו בבקיאות את סוגיית הבבלי עו. עד "אלא תרעומת" (סוף הברייתא בעו:), גמרא עם רש"י (הברייתא תילמד ביסודיות בהמשך, התמקדו במה שנוגע לפרשנות המשנה).
  2. האם יש בסיס פרשני להנחת הסוגיה שמדובר בהטעיית פועלים? ריטב"א ד"ה חזרו זב"ז;

ב. ירושלמי

  1. ירושלמי ב"מ פ"ו ה"א, י' ע"ד עד "מעשרה יומין" (בירושלמי נזיקין עמ' 67).
  2. מהו ביאור הירושלמי למונח "והטעו זה את זה"?
  3. ראו את פרשנות הראשונים לירושלמי ואת ההשוואה שהם עורכים עם סוגית הבבלי:
    • מיוחס לריטב"א עו. ד"ה וכתב הראב"ד ז"ל לא ידעתי.
    • רשב"א ד"ה חזרו.
    • מאירי ד"ה אף על פי.
  4. האם הירושלמי מבאר שמדובר בפועלים המטעים זה את זה או בבעה"ב המטעה את הפועלים? שאלה זו תלויה בשאלות נוסח ופרשנות:
    • מצורף נוסח הסוגיה בכתב יד ליידן ובכ"י אסקוריאל.
    • עיין בביאור ר"ש ליברמן בירושלמי נזיקין עמ' 163, (להרחבה – שמא פרידמן בספרו תלמוד ערוך השוכר את האומנין: הפירושים, עמ' 4 – 5, ובהערות).

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 19 – נפח ומשאוי

פרק ו' | פ, א

שיעור 18 – השוכר את הספינה

פרק ו' | עט, א

שיעור 17 – השוכר את החמור ומתה או נשברה

פרק ו' | עט, א

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *