ויראה רינוננו עד ערב

קמתי אני לפתוח לדודי וידי נטפו מור על כפות המנעול

רבנו בחיי מביא בשם המדרש:

קמתי אני לפתוח לדודי זה יוצר, וידי נטפו מור זה מוסף, ואצבעותי מור עובר זה מנחה, על כפות המנעול זו נעילה.

בשעה זאת, של נעילת שערים, אנחנו מניחים את ידינו נוטפות המור על כפות המנעול ומבקשים מרבונו של עולם: "פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום".

יעלה תחנונינו מערב, ויבוא שוועתנו מבוקר, ויראה רינוננו עד ערב

כך פתחנו אמש את הסליחות בערבית, ובכך ביטאנו רעיון שתפילות היום אחוזות זו בזו, ותפילת נעילה היא בריח תיכון המהווה סיום לתפילות היום כולן. עיקרה של תפילת נעילה היא תפילה בשעה שמסתיימות תפילות הקבע, בשעה שהיום פונה. מחד, היא שזורה בתפילות היום האחרות; מאידך, כל עניינה מיוחד ומטרתה אינה להיות תפילה נוספת הדומה לקודמותיה.

תפילות היום, יוצר, מוסף ומנחה, מרופדות בווידוי, באמירת על חטא, הסורקות ביסודיות באמצעות הא"ב, מכלול כלי המבע האנושיים, את מרחבי חיי האדם ויחסיו עם הסביבה ועם בוראו – מנסות לזכך ולטהר אותנו. כמה שונה מהן תפילת נעילה הממעטת בוידוי! למעט וידוי קצר של אשמנו בגדנו, עיקר תפילת נעילה מתמקדת במוגבלות שלנו – מה אנו מה חיינו, רוב מעשינו תהו וימי חיינו הבל לפניך, ואנחנו פונים לרבונו של עולם בבקשה שיושיט לנו את ידו, ועתירה על החסד שימינו פושטה לקבל את השבים.

אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין מי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר (יחזקאל ל"ו) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר (ירמיה י"ז) מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל:

שתי טהרות בפי רבי עקיבא – 'לפני מי אתם מיטהרין' – תביעה מאתנו להיטהר, ובנוסף – 'מי מטהר אתכם אביכם שבשמים'.

סדר הטהרות בפיו הוא בדווקא – תחילה 'תטהרו' – לפני מי אתם מיטהרין, ורק לאחריה – 'לטהר אתכם' – מי מטהר אתכם אביכם שבשמים'. מי שניסה להיטהר רשאי לבקש מהקב"ה לטהר אותו.

במהלך תפילות היום – ערבית, יוצר, מוסף ומנחה, הרפודות וידויים מפורטים, עסקנו ב"לפני מי אתם מיטהרין'. בכל תפילה טיהרנו עוד קצת את עצמנו. בשעה זו, בה השמש בראשי האילנות וקרניה מבצבצות מחלונות בית הכנסת, והיום עומד לחמוק ולעבור, הגענו לקצה גבול היכולת שלנו, מקבלים שזה מה שהצלחנו לתקן השנה. לכן בשעה זו, אנחנו פחות מתוודים ויותר משליכים יהבנו על השם ומעתירים לפניו בזכות המאמץ שעשינו עד כה להיטהר, אנחנו שוטחים תחינתנו לפני הקב"ה שיפתח לנו שער בעת נעילת שער, שלאחר שעשינו את המאמץ שלנו להיטהר, שנזכה לומר בפה מלא אשריכם ישראל מי מטהר אתכם אביכם שבשמים.

בשעה זו, שעה של הרגשת מיצוי קצה גבול היכולת שלנו, נשליך יהבנו על ד', נקרא לקב"ה באמת, ונזכה ויתקיים בנו קרוב ד' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת.

יהי רצון שנפתח את הלב וניכנס בשער, ושקדושת ימים אלו תמשיך עלינו במשך השנה כולה ונמשיך להיות דורשי ד', שהשיא של ימים אלו ימשיך אתנו שלא נשוב להיות אותם אנשים אלא טובים יותר בשאר השנה. נתפלל שסוד היום הזה – שעל האדם להתאמץ ככל יכולתו ומכוחה להשליך יהבו על ד', תאיר לנו את הדרך בתקופה המבלבלת בה אנחנו חיים.

נחוש את משק כנפי השכינה – יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה, ונשטח את תחינתנו לפני הקב"ה על חולי קהילתנו ועל כל חולי עמו בית ישראל, ועל חולי העולם כולו.

אבינו מלכנו החזירנו בתשובה שלימה לפניך

אבינו מלכנו מנע מגיפה מנחלתך

גמח"ט