מראי מקומות

• ג: ' ואיבעית אימא מאי מחמת האונס… ולא במוצ"ש' (ד.); ד:, 'מאי קולא… אבילות'
• רקע – אבילות ואנינות – רמב"ם הלכות אבל פ"א הל' א-ב; פ"ד ה"ו; פ"ה ה"א
• האם אונן אסור בתשמיש המיטה? עיין היטב ברמב"ם הנ"ל; מועד קטן כג: תד"ה ואינו; רמב"ן בתורת האדם שער האבל, 'ולענין שאילתא דשאילנא קדמיכון… ודחו זה מפני זה'
• כיצד הראשונים האוסרים אונן בתשמיש יסבירו מדוע מכניסים את המת לחדר ואת החתן והכלה לחופה ולא קוברים קודם את המת? כיצד יסבירו את הגמרא ד: "מאי קולא… ימי אבילות"? ראו מו"ק כג: סוף תד"ה ואינו אוכל, 'ובתשמיש המיטה… לזלזולי באבילות'; תורת האדם שער הסוף, 'ולענין תשמיש המיטה… רבינו הגדול ז"ל'; ג: שיטה מקובצת ד"ה וכתב בעל הטורים
• רמב"ן ד"ה מכניסין את המת לחדר; ר"ן על הרי"ף (א: בדפי רב אלפס) ד"ה ופורש.
• שאלה למחשבה – איך הר"ן פירש 'שב ואל תעשה'? האם הפירוש הכרחי? ראו יו"ד שעב:א ברמ"א ובפתחי תשובה – מה שתי ההגדרות האפשריות לשוא"ת?
• רמב"ם אבל יא: ז-ח;
• היכא שאין לו פסידא – רי"ף כתובות א:, 'ושמעינן…' ; רמב"ן תורת האדם שער הסוף ד"ה בפרק בתולה;  רא"ש כתובות א ו, [טור וב"י יו"ד שמא]
• להרחבה –  ד. תד"ה אבל איפכא לא