מראי מקומות

א. ד: – הלכה כר' יהודה

• ד: 'אמר רב אסי אמר ר' יוחנן הלכה' עד המשנה ה.
• מה משמע מסוגייה זו באשר למערך השיקולים הקובע את תחילת זמן שאלת גשמים?
• סכם לעצמך את המסקנה העולה מסוגייה זו על זמני הזכרת גבורות גשמים ושאלת גשמים
• אנן דלית ליה תרי יומי – עמוד על הסברה של הטענה 'לאחר שעשיתו קודש' – מה עומד מאחורי הדיון על הזכרת גבורות גשמים בחו"ל שיש יו"ט שני?

ב. מחלוקת התנאים על התחלת זמן שאלת גשמים

• י. המשנה הראשונה ובגמרא שעליה.
• תוספתא תענית א:א; בבלי תענית ו, א 'דתניא איזו היא רביעה… ראשונה לשאול' – מה משמע מכאן על השיקול הקובע את תחילת זמן שאלת גשמים? מה היחס בינו ובין הנימוק של רבן גמליאל? ראה מרומי שדה י, א ד"ה רבן גמליאל אומר
• י. ריטב"א ד"ה מתני' בג' במרחשון [עד 'ופרין ורבין']
• עילאי ותתאי – השווה בין נוסח ופירוש המיוחס לרש"י לנוסח ופירוש הר"ח
• י. ראש העמוד 'תנו רבנן א"י נבארת תחילה… את הפסולת'; א"ר אושעיא מאי דכתיב שוכנת… ולא יובשני'.
• מה לדעתך היחס בין הסוגייה ד: ובין הסוגייה י. – מה הסיכום להלכה מהסוגיות?
• פירוש המשנה רמב"ם תענית א:ג; תפילה ב:טו
• ר"ן על הרי"ף ב. ד"ה 'כבר כתבתי; ריטב"א ד"ה תניא חנניא
• רא"ש תענית א:ד; שו"ת הרא"ש כלל ד סימן י

תקציר השיעור

• ד: – דיון הסוגייה על היחס בין הפסיקה כרבי יהודה שמזכירים בשמיני עצרת והלכה כרבן גמליאל ששואלים מז' במרחשוון, בנוי על הנחה שהזכרה ושאלה הם כאחד. יש בסוגייה דיון האם הנחה זו עומדת למסקנה.
• ההצעה להבחין בין בבל ובין א"י בנויה על הנחה שסוכות מסיים את העונה החקלאית הקודמת וזה מתבטא בכך שהוא חג האסיף ולכן הקריטריון הקובע הוא זמן האסיף, והיות ובבבל יש עדיין פירות בשדה אחרי סוכות, לכן עדיין לא הגיע זמן הזכרת גשמים. עצם הטיעון מניח שיש להתאים את השאלה ואת ההזכרה לאקלים בו אדם חי.
• הדיון על הזכרת גשמים בחו"ל – ר' יהושע הנגיד ציין שהדיון הזה מניח שבבבל מזכירים בשמיני עצרת, וזה נגד דעות קודמות בסוגייה, וכך הוא מסביר את המקור לפסק הרמב"ם שבבבל מתחילים להזכיר גמשים שמיני עצרת.
• הדיון של הסוגייה בנוי על ייחודו של שמיני עצרת כיום טוב שני. בניגוד לכל שאר יום טוב שני בו יום חול הופך ליום טוב, שמיני עצרת נתון בסד בין היותו ספק סוכות וספק שמיני עצרת, וזה עומד ברקע הקביע השיושבים בסוכה אך לא מברכים. דומה שזה הרקע לדיון בסוגייה – הזכרת גשמים בשמיני מתארת אותו כשמיני עצרת אך בכך כאילו הכרענו את הספקא דיומא, ומכאן שורש הדעות שבמנחה או בערבית לא מזכיר גשמים. עוד נציין שיש כאן בסוגייה הנחה שהזכרת גבורות גשמים קשור בטבורו לחג והוא ביטוי לקדושת היום של החג. דומה שזה קשור בכך שהזכרת גשמים היא ריצוי, והריצוי קשור למצוות החג, ולכן ניתוק מהחג לא עולה על הדעת, ומכאן הצורך להזכיר בשמיני ולא לדחות לתשיעי, כי ייתכן שזה כבר מנותק לגמרי מחג הסוכות.
• מעבר לדף י – שיטת רבן גמליאל – מפשט המשנה נראה שנכון להתחיל לשאול מיד לאחר סוכות אך נדחה עקב ההתחשבות בעולי הרגל. ריטב"א בדף י הצביע על הקשיים בכך, ומדבריו עולה שנהר פרת הוזכר עקב היותו הגבול של ארץ ישראל.
• רעיון יפה של דוד סבתו – שאלת גשמים קשורה בארץ ישראל, וכך זמן שאלת גשמים נזכר לפי נהר פרת שהוא גבולה של א"י ונזכר בדברים י"א שהיא פרשת הגשם בא"י.