מראי מקומות

א. הסוגייה י, א

• עילאי ותתאי – השווה בין נוסח ופירוש המיוחס לרש"י לנוסח ופירוש הר"ח.  מה ההבדל היסודי בין הפירושים בהבנת קביעת מועד שאלת גשמים בחו"ל?
• שימו לב להתעלמות של הסוגייה ממועד התחלת הזכרת גשמים בחו"ל.
• מה לדעתך היחס בין הסוגייה ד: ובין הסוגייה י. – מה הסיכום להלכה מכל סוגייה? [איך נקבע ז' במרחשוון לפי כל סוגייה? מה מועד שאלת גשמים בבבל לפי כל סוגייה? הזכרת גבורות גשמים?]
• יד: 'שלחו ליה בני נינוה… והלכתא בשומע תפלה'

ב. סיכומי ראשונים

• פירוש המשנה רמב"ם תענית א:ג; תפילה ב:טו-יז- יש דיונים רחבים בהסבר שיטת הרמב"ם – מקורות בקובץ
• ר"ן על הרי"ף ב. ד"ה 'כבר כתבתי; ריטב"א ד"ה תניא חנניא
• רא"ש תענית א:ד; שו"ת הרא"ש כלל ד סימן י

תקציר השיעור

• חנניה – בגולה 60 יום בתקופה יש כאן תפיסה שמתאימים את זמן השאלה לאקלים של מקום המגורים. ההבדל הגדול אינו בזמן שונה אלא שבא"י שואלים לפי הלוח העברי ובגולה לפי הלוח השמשי. זה מבטא שבגולה חיים חיי טבע ובא"י חיים חיי השגחה.
• הדיון על יום 60 ועילאי ותתאי – רש"י מסביר שרב קשור לא"י ויש כאן תפיסה שזמן שאת גשמים גם בגולה מתקשר לא"י. ר"ח גורס הפוך מרש"י ולשיטתו ההבדל הוא ביען נהרדעא לסורא. לשיטתו התאמת זמן השאלה לאקלים אינה רק לפי מדינה או ארץ או ברזולוציה של עיר.
• יחס בין הסוגיה בדף ד ובין הסוגייה בדף י – ר"ן וריטב"א ניסו להתאים את הסוגיות. ריטב"א הבין שמסקנת הסוגיה ד היא בזמן הזה לשאול ולהזכיר בשמיני עצרת, ובגולה ששים יום. ר"ן מציע להבדיל בין חו"ל ובין בבל, הסבר שקשה לקבל כי מתבר שגם דף ד עסק בבבל.
• רמב"ם כנראה סבר שהסוגיות חולקות והוא אימץ את הסוגייה בדף י. לשיטתו יש הפרדה בין הזכרת גבורות גשמים שהיא בכל העולם בשמיני עצרת ומשמעות הדבר שהיא קשורה בכל העולם בלוח הזמנים של א"י ובין שאלת גשמים אותה שואלים לפי האקלים בו אדם נמצא.
• הרמב"ם בפירוש המשנה סיכם את ההלכה לפי הסוגייה בדף י – מתאימים את זמן השאלה לפי האקלים.
• גמרא נוספת בדף יד: על בני נינוה, ממנה עולה שבימות החמה שואלים בשומע תפילה. הסיכום של הרמב"ם במשנה תורה כולל את הסוגייה בדף יד.
• הנוהג בחו"ל היה לשאול 60 יום בתקופה, כמו בבל. הרא"ש אימץ לחלוטין את מסקנת הסוגייה בדף י, ולכן הוא נצמד לפירוש המשנה. הוא עמד על הסתירה בינה ובין משנה תורה והציע שהרמב"ם הבחין בין עיר אחת כנינוה בה שואלים בשומע תפילה ובין מדינה שלימה שאז שואלים לפהי הזמן שלה בברכת השנים. בכך הוא ניטרל את הסוגייה ביד: והעדיף את הגמרא בדף י כקובעת הלכה ביחס למדינה שלימה. הרא"ש סבר כל ימיו שיש להתאים את זמן השאלה לפי האקלים אבל לא עלה בידו לשכנע.