מראי מקומות

• א. גופא ארבעה כללות – רוב המקורות בדף שכבר חולק ביום רביעי
  • יד. 'גופא ארבעה כללות… בארבעה מקומות' (יד: בראש העמוד).
  • מיהי חצר שאינה של שניהם? ראו את האמור בסוגייה. איך הסוגיה מעלה על דעתה לכנות חצר של ניזק 'לא לזה ולא לזה'? ראו את האמור בתוספות תלמיד ר"ת ובראב"ד.
  • ראו את נוסח ר"ת בתד"ה לא לזה ולא לזה [מטיב לכת – תוספות תלמיד רבנו תם]. חשבו היטב איך האמור כאן פוגש את האמור ביחידה הקודמת – בדיון של רבי זירא ואביי.
  • נסו לחשוב על משמעות הטענות בסוגייה על הקושי בברייתא – מדוע לערוך ברייתא בה רישא היא ר"ט וסיפא חכמים? מה פשר האמירה שיש ארבעה מקומות עם 3 כללים?

  ב. מבט לאחור למדרשי הלכה

  • איך 'שדה אחר' נדרש במדרשי הלכה? ראו מכילתא מסכתא נזיקין פרשה יד – מה מתמעט מ'שדה אחר'?
  • מכילתא דרשב"י שמות כא, לג – במיוחד הקטע המודגש

  ג. מבט לראשונים

  • רי"ף א, ב, וכולהו.. דאורחייהו'; רא"ש ב"ק א: א, 'ושם ורגל… שברשות;
  • רמב"ם נזקי ממון א:ז-ט
  • שו"ע חו"מ סימן שפ"ט ס"י ובהגהת הרמ"א
  • [מטיבי לכת – רשימות שיעורים עמ' קיח; ירושלים הצרופה עמ' י]

תקציר השיעור

• האם רשות הכוונה שיש רשות להיכנס או שהרשות היא בבעלות של מזיק/ ניזק? נפקא מינה לחצר השותפין – היא לא בבעלות בלעדית של המזיק אבל יש לו רשות להיכנס לשם.
• מדרשי הלכה – 'שדה אחר' ולא שדה המזיק.
• חידוש בסוגיית הבבלי – 'שדה אחר' ולא שדה שאינה של הניזק; בשן ורגל מתחייבים רק בשדה אחר שהוא שדה הניזק; ברשות שאינה של שניהם פטורים.
• הסוגייה מציעה שבברייתא המחייבת בחצר שאינה של שניהם מדובר בחצר שאינה של שניהם, שלהניהם יש רשות להכניס שור ורק לאחד פירות. רבנו תם חולק ופוטר במקרה כזה, כי לדעתו הקובע הוא הרשות שלהמזיק להכניס את שורו. הסבר שיטת רש"י – הפוטר אינו הרשות להכניס את השור אלא ההדדיות. כל ניזק יכול להיות מחר מזיק, ולכן כאשר יש הדדיות פוטרים. אולם אף אם מותר לשניהם להכניס את השור, אך אם רק לאחד מותר להכניס פירות, הניזק של היום לא יכול להפוך למזיק, ובהעדר הדדיות משלם.
• רי"ף ורא"ש נחלקו על פטור שו"ר ברה"ר האם בנוי אל אורחייהו או על דרשת התכתוב – משקף את העמדות בסוגייה שלנו.
• רמב"ם מביא דרשת שדה אחר בקרן ולפטור ברשות המזיק – מביא את דרשת המכילתא.