מראי מקומות

א. פתיחה – יג: – רב חסדא ור"א
אנחנו ממשיכים ללמוד את סוגיית 'חצר השותפין' – יחידת הלימוד היום היא יד. 'איני והא תני רב יוסף' עד המשנה הבאה בראש יד:.
תחילה אני מבקש שתסכמו לעצמכם את מה שכבר נלמד, ועיקר הלימוד בסדר ובשיעור יהיה להמשיך בלימוד הסוגיה מהמקום שנעצרנו.

• וודאו שאתם מבינים את יסוד המחלוקת בין רב חסדא ור' אלעזר האם חייבים על שו"ר בחצר השותפין
• רב חסדא ור"א נחלקו גם בפיסוק של המשנה ובקביעה מה  הדין במקרה של 'רשות הניזק והמזיק'. עיין בתוספתא בבא קמא א:א בנוסח וינה ונוסח ערפורט, 'חוץ מרשות המיוחדת… והבקעה' – מהי שיטת התוספתא?
• ברייתת ארבע רשויות – מוזמנים להיעזר בקובץ המצורף עם טבלה משווה של נוסח ברייתת ארבע רשויות – [שיטת המכילתא מסובכת – מציע להתמקד בנוסח הברייתא בתוספתא ובבבלי לעומת הנוסח בירושלמי (עם הצעת ההגהה). מטיבי לכת מוזמנים לעיין בתוספתא כפשוטה לב"ק פרק א' שורה 7]

ב. המשך העיון בסוגיית בבלי בבא קמא יד. – יישוב הסתירה בין הברייתות

• יד. 'איני והא תני רב יוסף… דאביי פליגי'
• יג: תד"ה חצר השותפין [מטיבי לכת – תלמיד ר"ת יד. ד"ה ותסברא]
• איזו עמדה עקרונית הסוגייה נוקטת באשר לחיוב בחצר השותפין? איזו שאלה אני שואל את עצמי כשאני קובע האם לחייב או לפטור? איזה שיקול חדש נכנס בדברי רבי זירא?
• השוו את דיוק הגמרא האם חצר השותפין מובא יחד עם פונדק או יחד עם בקעה ללשון הברייתות במקבילות השונות – האם הדיוק של הגמרא משתקף בנוסח הברייתא במקבילות?

תקציר השיעור

• חצר השותפין – הרי"ן אפשטיין רצה לתלות את מחלוקת האמוראים בנוסח המשנ האם גורסים וי"ו החיבור לפני 'כשהזיק'. לענ"ד קשה לתלות בכך, ייתכן וחילופי הנוס חנוצרו בעקבות הסוגייה. תופעה דומה יש בתוספתא בפער בין נוסח כתבי היד, ואותה תהייה, שמא חילופי הנוסח נותרו עקב הדיון בסוגייה.
• יד. – מיהו האומר 'ותסברא' – שתי דעות בתוספות יג: ד"ה חצר השותפין, שתי קריאות שונות של הסוגייה. האמת שטענת הסוגייה משונה – מדוע לטעון שהברייתות לא חולקות, מדוע לא להשאיר ב'כתנאי', כפי שמקובל בסוגיות רבות? קריאה אחת היא שהדובר הוא רב חסדא שטוען כנגד ר' אלעזר שאין לו ברייתא שמסייעת לו; הקריאה השנייה היא שר' אלעזר טען שיש ברייתות חולקות, ורב חסדא עונה שאין מחלוקת בין הברייתות.
• בסוף הסוגייה נכנס גורם חדש – טענת רבי זירא שכדי להתחייב בשן ורגל חייבים לפלוש ל'שדה אחר'.