מראי מקומות

א. רשות המיוחדת למזיק; רשות המזיק והניזק

• בבא קמא יג: 'חוץ מרשות המיוחדת למזיק… והזיקה פטור'.
• חשוב היטב מה הסבר המחלוקת על חצר השותפין
• מבט לרשויות במשנה בבא קמא –   א: ב, ד; ב: ז; ה: ג-ה; ו: ג.
• תוספתא בבא קמא פרק א' ה"א – הדיון על פרשנות משנת "חוץ מרשות המזיק
  והניזק".

ברייתת ארבע רשויות

הברייתא מופיעה בכמה מקבילות

• • תוספתא בבא קמא א: ט; מכילתא עמ' 298; ירושלמי ב"ק א: א; בבלי ב"ק יד.;
  • ערכו טבלה משווה של הברייתא במקבילות השונות

תקציר השיעור

• השאלה באיזה רשות הנזק אירע עולה במשניות בבא קמא; ההיגד הוא לאורך המסכת שיש לפתור ברשות המזיק. מדובר בפטור מכוח טענת 'שורך ברשותי מאי בעי'.
• הברייתא פותח במחלוקת רב חסדא ור' אלעזר על חצר השותפין. השאלה היא מה העיקרון הקובע – האם הרשות להיכנס פוטרת או האם כאשר לניזק מותר להיכנס על המזיק לשמור על שורו.
• ברייתת רשויות מציעה מבט אחר ליחס בין פרשיות נזיקין. ההבדלים בין פרשת שור שנוגף/ נוגח ובין פרשת מבעה לא קשור בשוני בפעולה אלא ברשות בו היא מתרחשת. יש תמות ומועדות ברשות הרבים; נזק ברשות הניזק הוא נזק שלם. זו המשמעות שהברייתא הזאת בשיטת רבי טרפון.
• הברייתא נבנתה באופן הבא – הבחנה בין 2 פרשיות בתורה. משם הסתעפות של 4 מקרים – רשות של ניזק; רשות של מזיק; רשות של שניהם; רשות שאינה של שניהם. הברייתא במקבילות משבצת מקומות שונים ליד
• השאלה המרכזית היא האם הפוטר הוא הרשות של המזיק להיכנס או האיסור על הניזק להיכנס. הברייתא בתוספתא ובבבלי סוברת שהפוטר הוא הרשות של המזיק להיכנס ולכן הן פוטרות ברשות של שניהם ומחייבות  בחצר שאינה של שניהם.