עדות לקיום הדבר בקידושין

א. הסוגייה

1. קידושין סה. "אמר רב יהודה המקדש בעד אחד… לא איברו סהדי אלא לשקרי" (סה:).
2. עמדו על זמנם של האמוראים בסוגייה, על היחידות השונות בסוגייה ועל המבנה שלה.
3. לאור הנ"ל שרטט את התפתחות הדיון האמוראי בעניין זה.
4. המקור לדרישה לעדים נדון רק בשלהי תקופת האמוראים. האם מקור זה עמד אף לנגד עיני האמוראים הקדומים בסוגייה?
5. שלושת הראיות המובאות בסוגייה סותרות את הדיעה שאין חוששין לקידושין.

• מהי המציאות ההלכתית העולה מתוך פשט דברי המשניות בפרקנו העוסקות בנאמנות?
• מה משמעות הדבר לגבי זמן גיבושה של הלכה זו? מהו הרקע לגיבושה של הלכה זו?
• צרף את הנ"ל לשאלה הקודמת בדבר זמן המקור להלכה זו.
• לאור הנ"ל – מה טיב הדרישה לקדש רק בפני עדים?

1. הערות על הסוגייה:

• מה דינו של עד אחד בעדויות? האם היה מקום לדיעה שעד אחד מספיק בקידושין?
• כיצד יש להבין את שניהם מודים? ראו רש"י ד"ה ואי ליכא עדים.
• בראשונים יש דיון רחב על הראיה השלישית על שנים שבאו ממדינת הים. לעת עתה לא ניכנס בזה לעובי הקורה (ייתכן ונעסוק בזה ביום ה').
• הדיון של רב אשי ורב כהנא – כיצד יש להבינו? ראו את דיונו של הרשב"א.

1. ירושלמי קידושין פ"ג ה"ח, ס"ד ע"ב (מה' אקדמיה עמ' 1174), "שמעון בר בא… לוקה".
2. פסק הלכה:

• רמב"ם הלכות אישות פ"ד ה"ו ובהגהות מיימוניות ס"ק ד.
• יראים סימן ז', "שלישית המקדש… רב פפא".
• להרחבה – תשובות הרי"ד סימן מ'.

ב. טיב ויסוד ההלכה

1. מקדש בפסולי עדות דרבנן:

• הרמב"ם הנ"ל.
• ראו את מראי המקום ברמב"ם פרנקל.
• מאירי לקידושין כד:, עמ' 143-144.
• להרחבה – שו"ת הרשב"א ח"א סימן אלף קפ"ה.

1. מהו ניתוח יסוד המחלוקת – האם ניתן להגדיר מחלוקת ביסוד הצורך בעדות לקיום הדבר?
2. מה דורש עדות  לקיום הדבר ומה טיב הדרישה:

• חידושי רבנו חיים הלוי על הרמב"ם הלכות ייבום וחליצה פ"ד הט"ז, עד סוף ד"ה ואשר יראה.
• דברי סבי מו"ר זצ"ל ב"מה דודך מדוד", דברי הגות והערכה, עמ' 72 הערה 5.

1. להרחבה – הרב צבי שכטר, ארץ הצבי

• סימן כ"ג, עמ' קנח-קנט.
• סימן כ"ה, (עמ' קפג-קפז).