השיעור פותח בהסבר כיצד 'גר קטן' משובץ בתוך כתובות פרק א'. החידה הגדולה בסוגייה היא כיצד הסוגייה טוענת 'מאי קמ"ל תנינא', כאשר התוספות שואלים מיד מה הקשר בין זכין ובין גיור? איך ייתכן שהקישור לזכין שהוא חידוש גדול הוא פשיטא? הטענה המרכזית בשיעור הוא שמשנת גיטין מתארת שחרור עבדים תוך שימוש בכלל של 'זכין' ושחרור עבדים כולל השלמת גרות של עבד שמתחייב בכל המצוות ונאסר בשפחה. כך מסתבר שזכין נאמר בשחרור עבד לגבי ההחלטה להשתחרר; היא מיושמת גם להשלמת הגירות של העבד.

מראי מקומות

א. גר קטן

כתובות יא., המשנה הראשונה, 'הגיורת…' וסוגית הגמרא עליה עם רש"י
חפשו היכן מופיע הכלל 'זכין לאדם' בספרות התנאים.
גיטין יא: המשנה, ובגמרא יב: 'תניא א"ר אלעזר… פריצה ליה'
כתובות יא. – תוספות ד"ה מטבילין; מהו דתימא; אבל קטן; לכי גדלה
תוספות סנהדרין סח: תד"ה קטן "וא"ת והיאך נתגייר" (עד סוף התוס').
ריטב"א על הסוגיה בכתובות
מאירי כתובות יא. ד"ה גוי קטן

ב. נקודות לעיון

נוסח המשנה – ריטב"א ד"ה הא דקתני; ראו את נוסח המשנה בכ"י וטיקן 113; מיטבי לכת מוזמנים לעיין בדק"ס
הערת נוסח – ראו בדקדוקי סופרים האם גורסים 'דזכות הוא לו'; נוסחאות שונות ב'דהא קיי"ל…'
חשבו היטב איך נוצרה הזיקה בין דין זכין ובין גר קטן – במיחד על רקע תמיהות הראשונים לפשר הזיקה.
רב יוסף הגדילו יכולין למחות – האם נאמר רק על גר קטן או האם גם על גר שנתגייר עם בניו הקטנים? מה טיב המחאה ומה היא מלמדת על דין גר קטן?
עמדו על קבלת עול מצוות בגר קטן – שיטות שמשתקפות מדיוני הראשונים