שיעור 23 – גר קטן

• 'זכין' נקשר לגר קטן  דרך המשנה בגיטין בשחרור עבדים שהוא גם השלמת גיור
• תוספות כתובות קשרו את זכין בסוגייתנו למושג זכין הכללי בש"ס. היות והם ראו בו שליחות מדין אנן סהדי התקשו להבין את הקשר. הסבר ראשון – הגרות מדרבנן, בנוי על העיקרון של יש כח ביד חכמים, ובתוספות נראה שהגרות שלימה מדרבנן כל עוד הוא קטן. בריטב"א דברי התוספות מובאים בגרסה קצת שונה – גרות מדרבנן לנושאים חלקיים; אינו גר שלם; בין היתר כי מרחפת העננה שמא ימחה כשיגדיל. הסבר שני בתוספות בכתובות – חל מדאורייתא ויש זכין לקטן בזכות גמורה.
• תוספות בסנהדרין אומרים שלא מדובר בזכין של שאר הסוגיות; מדובר בזכין בגרות שחל מדאורייתא ועיקרו היכולת של בי"ד להחליט שגר קטן יתגייר, אך הם לא זוכים בעבורו, בפועל הוא מבצע את פעולות הגיור – מלים אותו והוא טובל (בשונה מזכין בו עושים פעולות עבורו). גם רמב"ן בב"מ עא כותב שזכין בגיור הוא מדאורייתא למרות שהוא חושב שזכין בשליחות הוא מדרבנן – מדאורייתא אפשר להחליט עבור קטן; אולם אי אפשר להיות שליחים שלו וזה רק מדרבנן. שימו לב – הזכין הבסיסי הוא בגיור; שאר זכין הוא מעין הרחבה שלו (הפוך מהתוספות בכתובות). רשב"א בב"מ חולק וחושב שזכין מדאורייתא בקטן – גם בגיור וגם במקרי שליחות – התורה נתנה תוקף לפעולות בשם קטן שלא יכול לפעול עבור עצמו.
• ההקשר הבסיסי של זכין בסוגייתנו (למרות המחלוקות – משותף להסברים) הוא האחריות של אב להחליט עבור קטן החלטות שהן בעיניו לטובתו. הורים מקבלים החלטות איך לגדל ילדים; האחריות שלהם היא לחשוב על טובת הילדים. 'זכין' מדבר את הערך הזה – פועלים לטובת ילד, לא בהכרח מה שהילד עצמו חושב אלא מה שההורים חושבים שהוא לטובתו.
• הכנסת בית הדין  – מודל דומה במילה – אב חייב למול את בנו ואם הוא לא מל בי"ד מלים אותו. זה דומה לאחריות של שירותי רווחה עבור ילדים שההורים לא יכולים לגדל אותם – החברה לוקחת אחריות. צריך להגדיר מתי חברה נכנסת לתמונה ובאיזה תחום. זה הרקע להערת רש"י שהאמא הביאה את הילד. בהקשר הזה אני מפנה להעדר האמא במילה, ולתשובת מהר"ח אור זרוע יא שקבע שבהעדר אב האמא חייבת לקחת אחריות על מילת הבן לפני שמכניסים לתמונה את בית הדין (על פי גמרא ביבמות עא – כגון שהיו אביו ואמו בבית האסורים – הוספתי את התשובה לדף 23)
• יכולת המחאה של הקטן כשמגדיל – פשטות לשון הסוגיה שמדובר בזכות מחאה לומר שהגיור אינו זכות עבורו, וממילא שלא ניתן על פי זכין לאשר את הגיור. כיוון שלא מחה שעה אחת – התברר שזכות ושזכין עבד ולכן הגיור תקף מהרגע הראשון. דומה לקידושי מאון שהופכים לדאורייתא בביאה הראשונה אחרי שהגדילה – רמב"ם גירושין יא: א,
• תוספות בסנהדרין מתארים את זכות המחאה כשמגדיל כקבלת עול מצוות על ידו. מצרפים את הטבילה והמילה בקטנותו לקבלת עול מצוות כשמגדיל. לשיטתם, ניתן להחליט עבור גר קטן שייכנס לתהליך גיור אך לא ניתן לקבל מצוות עבורו ובמקומו. לכן רק כשמגדיל התהליך נשלם
• זה תלוי בהגדרת המחאה – ריטב"א מביא דעת תוספות שהכוונה לקבלת עול מצוות או קיום מצוות על ידו – תואם את שיטת תוספות בסנהדרין; הדעה בריטב"א שהכוונה לפשט המילים – מחאה – תואמת את ההסבר הראשון שמדובר שהכוונה שימחה ויאמר שאינו זכות עבורו.
• ברקע הדיון הזה עומדת מחלוקת האם הגיור של גר קטן מושלם כבר בקטנותו או האם יש בו רכיב חסר שמחייב השלמה על ידי הקטן לכשיגדיל – קבלת עול   מצוות זה תלוי בהבנת קבלת עול מצות – מעמד טקסי שלא התקיים בגיור הקטן או החלטה לקיים מצוות ואז היא נכללת בהחלטת האב/בי"ד

כיום יש גר קטן באימוץ ילדים שנולדו להורים גויים או מתרומת ביצית מגויה בהפריה. יש בתי דין שמגיירים ילדי עולים שאינם יהודים גיור גר קטן, כדי להתגבר על כך שהמשפחות שלהם לא מקבלות עול מצוות