מראי מקומות

• תענית ג. 'תנא בטל… דלא מיעצרי'
• פירוש הברייתא על טל ורוחות בריטב"א ובר"ן
• דיון בראשונים על הזכרת רוח והזכרת טל – ריטב"א ור"ן
• בימות הגשמים שכח מוריד הגשם מחזירין אותו – להיכן? רא"ש תענית א: א
• דיון ענף בראשונים על פרשנות הירושלמי 'היה עומד בגשם'

תקציר השיעור

תענית ג, א – 'תנא: בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר, ואם בא להזכיר – מזכיר'

• הריטב"א מפרש שחכמים לא חייבו להזכיר בשום זמן, ולכן אם בא להזכיר שלא בעונתם, רשאי. לדבריו, אין שום המלצה להזכיר טל בקיץ בגמרא, ועיקר ראייתו מכך שהמשנה מתארת את האחרון 'מזכיר' ואילו הראשון 'אינו מזכיר'\ והכוונה שלא מזכיר כלל. הריטב"א גם מבקש להביא ראיה מכך שמי שלא אמר בקיץ אינו חוזר. ברם, נראה יותר יש משם ראיה לסתור, שכן, אם אין המלצה להזכיר, מה פשר האמירה שאינו חייב לחזור אם לא הזכיר?
• לכן יותר נראה לאמץ את שיטת הר"ן שמפרש, לא חייבו חכמים להזכיר בעונתם, ואם בא להזכיר בעונתם, מזכיר, וזכור לטוב'. לשיטתו, הסוגייה עצמה ממליצה להזכיר טל בקיץ, וממילא מובן כמי חומר לשון המימרה שאם לא הזכיר שאין מחזירים אותו, ולדבריו יש מקור מדינא דגמרא להשכיר רוח וטל.
• ביסוד הדברים נראה לומר שיש שני קיומים בהזכרת גבורות. קיום אחד של ריצוי מוגבל לגשם בלבד משום שהוא נעצר; ברם יש קיום שני של הזכרת שבח כמו הזכרת תחיית המתים, והקיום הזה ישנו בטל וברוחות, שאינם נעצרים.
• נראה לומר כן אף לשיטת הריטב"א שמסביר את הזכרת הטל בקיץ, וז"ל: 'ולענין הטל נהגו בו בימות החמה שצריך יותר לעולם, וכיון שאין בו הזכרת גשם לא רצו שתהא ברכה זו פגומה לגמרי מהזכרה וקבעו בו הזכרת טל'. מדבריו עולה שהזכרת הטל נעשית כתחליף להזכרת גשם, ובהסבר הדברים נראה שיש בו משום קיום שבח.

הזכרת רוח

• המיוחס לרש"י כותב שהרוח משרת את הגשם ולכן מזכירים אותו כנספח לגשם.
• הריטב"א מסביר שמזכירים 'משיב הרוח' כי הרוח מסייע בחורף לצמחים; כאמור לעיל, נראה ממנו שהזכרת טל בקיץ היא החלפה של גשם שמוזכר בחורף.
• הר"ן משרטט את התמונה הרחבה בו מזכירים רוח, ומבקשים טל. תורף דבריו שאסור שתוספת ההזכרה של רוח וטל כקיומי שבח יטשטשו את הייחודיות של הזכרת גשם שמוזכר כריצוי. לכן פיצלו בין רוח ובין טל: מזכירים רוח עם גשם ושואלים טל עם מטר.

טעה

• הרא"ש מבחין בין הקיץ לחורף, וההסבר פשוט. אי הזכרת גשם בחורף מתקונת על ידי הזכרה ואילו בהזכרת גשם בקיץ יש לברך מחדש את הברכה כולה. לכן הרא"ש פוסק שאם אמר מוריד הגשם בקיץ שצריך לחזור לראש הברכה, ואילו אם שכח מוריד הגשם בחורף, שיכול להזכיר במקום שנזכר בתוך הברכה
• עוד מביא הרא"ש בשם הראבי"ה שאפשר להזכיר גשם בין חתימת 'מחיה המתים' לתחילת ברכת קדושת השם. תורף שיטתו שהזכרת גבורות גשמים אינו חלק ממטבע הברכה של ברכת גבורות אלא הזכרה עצמאית.

היה עומד בגשם והזכיר טל

• הרי"ף מביא ירושלמי שאם הזכיר טל בחורף שיצא ידי חובה. אף התוספות מביאים את הירושלמי ולכן ממליצים להזכיר טל אף בקיץ, כדי 'לבטח' את החורף.
• רמב"ן וראב"ד תהו האם פסק זה תואם את סוגיית הבבלי שלא הזכירה דין זה. הרמב"ן כותב שיש לצמצם את שיטת הרי"ף רק להזכרת גשמים ולא לשאלת גשמים. בהסבר שלו מופיע אף ההסבר לשיטת הרי"ף. כאמור, יש בהזכרת טל קיום שבח, ובדיעבד די בו כדי שלא לעכב אף אם לא אמר גשם כריצוי. ברם בשאלת גשמים חובה להזכיר דווקא גשם.