הזכרת גבורות גשמים

שיטות התנאים

• בתחילת השיעור יש סיכום של שיטות התנאים מתי מתחילים להזכיר גבורות גשמים

ר' יהודה – האחרון מזכיר

• סוגיות הבבלי מתעלמות מהסבר שיטת ר' יהודה, לכן ראשונים עסקו בזה על רקע הסברים בירושלמי
• הרי"ף הביא הסבר מהירושלמי משום שזה סימן יפה לציין טל במועד
• תוספות מביאים הסבר כי העם לא מגיע לבית הכנסת בערב, ואם יזכירו בשחרית יחשבו שכבר הזכירו מבערב
• רז"ה מביא את ההסבר שהתוספות מביאים ומביא הסבר נוסף שעיקר הריצוי הוא במוסף
• הראב"ד מסביר שהנימוק שבערב רבים לא באים לבית הכנסת הוא על מעבר לטל ביום טוב ראשון של פסח, והנימוק של טל יפה במועד הוא לשמיני עצרת
• הרא"ש מביא את ההסבר שלא באים בערב, ומסביר שהמעבר להזכרת גשמים נעשה רק אחרי הכרזה של הש"ץ, ולכן בשחרית לא מזכירים כי אסור להכריז לפני תפילת עמידה כי צריך לסמוך גאולה לתפילה.
• יסוד הדין ברא"ש הוא שיש צורך בהכרזה הוא שיש קיום ציבור בריצוי שעניינו קרבן, יש ממד של קיום ציבור בלולב במקדש וניסוך המים הוא ציבורי. יש כאן מעין מלכוד – יש צורך בהכרזה של ש"ץ אבל קודם מתפללים תפילה בלחש של היחיד. שיטת רב עמרם גאון היא שהיחיד מזכיר רק ממנחה.
• המרדכי כותב שלפני מוסף בלחש מכריזים מוריד הגשם; המחבר פוסק שאין להזכיר ללא הכרזה, והרמ"א מציין שיכירז השמש לפני תפילה בלחש. לדעת הגר"א הרמ"א מבאר את שיטת השו"ע ולא חולק עליו.
• בארץ שנוהגים לומר מוריד הטל בקיץ, הרי מי שאמר מוריד הטל בחורף לא חוזר לראש, אז אף שמזכירים מוריד הטל במוסף בלחש, הרי לא חוזרים. אולם בחו"ל, שם נהוג שלא לומר מוריד הטל, נוהגים בעצם שיטת רב עמרם, אלא אם כן השמש הכריז. מו"ר הרב עמיטל היה מתפלל גשם בחזרת הש"ץ אולם הוא התנגד להכרזת שמש כי הוא ראה בזה את ההכרזה וממילא שזה מייתר את תפילת גשם. שנה אחת הגבאי הכריז לפני מוסף מוריד הגשם, ומאז הרב עמיטל היה מכריז שאין לאף אחד רשות להכריז שום דבר, ואם הכריז הרי שדבריו בטלים. אבא ז"ל היה מורה לנו בשם סבא הגרי"ד לומר בתפילת לחש 'משיב הרח ומוריד הטל'. בקהילות רבות בארץ התקבל המנהג לומר תפילת גשם לפני מוסף. ייתכן והמנהג לומר בחזרת הש"ץ בנוי על עמדה שאין מעמד של ש"ץ מחוץ לחזרת הש"ץ.