מראי מקומות

א. הפסוקים בתורה ומדרשי ההלכה

1. שמות כ"ב, יג-יד.

• איזה דין מרכזי נשנה בפסוקים אלו ביחס לשואל?
• אילו דינים נוספים של שואל לא נשנו? ראו את הדיון להלן במדרש ההלכה המשלים את החסר .

2. עיין במדרשי ההלכה לפסוקים אלו:

• מכילתא דרבי ישמעאל פרשה טז (דפי מנחם, עמ' 6-7).
• מכילתא דרשב"י (דפי מנחם עמ' 7-8).

3. שימו לב לשאלות המטרידות את בעלי מדרש ההלכה:

• המקור לחיוב שבויה, גניבה ואבידה בשואל (עיין במקבילה ב"מ צד:-צה.).
• הגדרת בעליו עמו.
• הדיון במכילתא דרשב"י על העתקת דין בעליו עמו לש"ש (מקבילה בב"מ צה.).
• כיצד נתפרש הפסוק "אם שכיר הוא"?
• שים לב לזיקת היתר בין מכילתא דרשב"י ובין המשנה והתוספתא לעומת אי הזכרת ם במכילתא דר"י.

4. "בעליו עמו":

• עיין בפירוש הרשב"ם והראב"ע הארוך לפסוק יג.
• עיין בפירוש החזקוני לפסוק יד.
• מהו הפער בין פירושם ובין מדרש חכמים?
• ספר החינוך מצוה ס, "ועל ענין שאלה בבעלים… פטור".
• שאלת יסוד הפטור והגדרתו תעסיק אותנו רבות במהלך הלימוד.

5. "אם שכיר הוא בא בשכרו":

• כיצד נתפרש פסוק זה על ידי מדרשי ההלכה? עיין בפירוש רש"י לפסוק זה.
• עיין במשנה ב"מ פ"ח מ"א. האם יש רמז בלשון המשנה לפרשנותה לפסוק?
• עיין ברמב"ם הלכות שכירות פ"א ה"ג. איזה תוספת הוסיף ללשון המשנה?
• עיין בפירוש ר' נצי"ב בהעמק דבר לפסוק יד, ובמשך חכמה לפסוק יג, ד"ה אם בעליו עמו
  (נוכל להצליב את דבריהם עם פרטי הדין הנזכרים על ידם, לאחר שנעיין בהם).
  • * כיצד הם מפרשים את "אם שכיר הוא"?
  • * מה טעם פטור שאלה בבעלים לדעתם? האם דבריהם שווים?
  • * מהו היחס בין דבריהם ובין דברי החינוך?

ב. משנה ותוספתא

1. עיין במשנה ב"מ פ"ח מ"א. עמוד על הגדרת בעליו עמו במשנה.
2. עיין בתוספתא פ"ח הלכות 20-21.
3. להרחבה – נסה לעמוד על שיבוץ משנה א' בפרק. מהו עיקרון העריכה של הפרק?