מראי מקומות

א. מקורות התנאים

• משנה כתובות ד: ז; משנה כתובות ה: א
• תוספתא כתובות ד: ז

ב. סוגיות התלמודים

• נא. 'מני רבי מאיר… מן המחוררין'
• ירושלמי כתובות ד: ז 'מתניתא… שהוא גובה'; ה: א, 'איזו היא אשה… כלום'
• להרחבה – בבלי נו. – המובא בקןבץ
• רמב"ם אישות יב, ה-ט

תקציר השיעור

תנאי בית דין -פתחנו בהגדרה מתי מערכת מתערבת בהסכמה בין בני אדם, במקום בו יש פגיעה בחברה או הגנה על חלש. תנאי בית הדין בכתובה עיקרו מאבק של חכמים באפשרות של ניצול נשים, חכמים תבעו לעגן את מערכת היחסים בחובות ובמחוייבות. הירושלמי סבור שמשנתנו בשיטת רבי מאיר בלבד, היוצא מכך שרבי יהודה חולק. הבבלי 'מביים' סתירה בין הרישא והסיפא [הירושלמי לא רואה כל סתירה ביניהם, אף שרבי מאיר סובר שטעות אינה אחריות סופר, הוא מודה בכתובה מכוח 'תנאי בית דין']. דומה שהסיבה לכך היא שהבבלי מבקש להעמיד את משנתנו אף כרבי יהודה, ובכך להצהיר שאין מי שחולק על דין המשנה.
בתוספתא כתוב שניתן להתנות שלא לזון ושלא לפרנס. יש מפרשני הירושלמי שסברו שהתוספתא חולקת על המשנה; מהרמב"ם נראה שהוא סבור שיש להבחין בין תנאי כתובה שונים, ניתן להתנות על רובם.