פרק ד' | נ, א

שיעור 9- שתי תקנות אושא- לא לבזבז יותר מחומש וחינוך ילדים

מראי מקומות

  • כתובות נ. 'א"ר אילעא באושא התקינו המבזבז.. ובזבזו'
  • ירושלמי פאה א:א 'וגמילות חסדים.. כל תבואתך'; מקבילה בירושלמי כתובות ד:ח
  • רמב"ם מתנות עניים ז: א,ה; ערכין וחרמין ח: יג
  • להרחבה- מקומות נוספים בהם הרמב"ם משתמש בביטוי מיסת יד- הקדמה למתנות עניים, מצווה יב; דעות א: ד
  • להרחבה- התייחסות של הרמב"ם לחומש בכתבים נוספים- פירוש המשנה פאה א:א; שמונה פרקים פרק ד'; אגרת תימן

תקציר השיעור

המבזבד אל יבזבז יותר מחומש

הרמב"ם כרך תקנה זו עם 'שביל הזהב', תקנת אושא היא יישום של עיקרון כללי שיש לכלכל את החיים במשפט, מתן צדקה חייב להיות מאוזן ולכלול מבט שאדם לא ירושש את עצמו כתוצאה מקיום מצות צדקה

חינוך ילדים

  • הגילאים פוגשים גילאים שראינו במזונות הילדים. עד גיל 6 ילד לא מפותח דיו ולכן הורה צריך לבדוק מה ללמדו; משם ואילך יש לדרוש ממנו יותר.
  • ראשונים דנו ביחס לגילאים במשנה אבות ה:כא. יש שניסו להתאים. הרמב"ם לא התאים ביניהם ובנה את הגילאים על תקנת יהושע בן גמלא ולא ראה במשנה באבות הלכה מחייבת [מדובר ככל הנראה בברייתא שנכנסה למשניות]. ובכלל נכון לומר שאין יכולת לקבוע גיל קבוע, הרבה תלוי בהתפתחות של כל ילד ומדובר בממוצעים.

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 25 -הכל מעלין לארץ ישראל

פרק י"ג | קי, ב

שיעור 24 -קביעת מקום מגורים

פרק י"ג | קי, א-ב

שיעור 23 -כיסוי ראש לנשים

פרק ז' | עב, א – ב

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *