פרק ג' | סג, א

שיעור 13 – על מנת שירצה אבא

על מנת שירצה אבא

א. פתיחה

הרמב"ן כותב בשלהי פרשנותו לסוגייה: "והלכתא רבוותא איכא למשמע מהך שמעתתא ולפיכך פירשתיה בארוכה". נוסיף שאף הערות מתודיות שזורות בתוך המקורות שנלמד.

ב. המשנה

  1. קידושין סג., המשנה השניה "על מנת שירצה אבא".
  2. הנהר לעצמך את הסיטואציה המתוארת במשנה ואת זיקתה למציאות הריאלית של קידושין. במהלך הלימוד נפגוש הצעות פירוש שונות למונח "על מנת שירצה". שים לב שהפירושים השונים משרטטים סיטואציה שונה.
  3. להרחבה – משנה גיטין פ"ז מ"ו. שים לב למקרה השונה ולדמיון בין המשניות.
  4. מהו הביאור הפשוט ביותר למונח "על מנת שירצה"? מהו היפוכו של המונח? מהו היפוכו של "מלמדין אותו שיאמר איני רוצה"? מקבילה יש בדיון הראשונים על פסיק רישא דלא ניחא ליה ולא אכפת ליה.

ג.  דיון התלמודים

  1. סוגיית הבבלי על משנה זו – קידושין סג. "מאי על מנת שירצה אבא…שלשים יום".
  2. עמוד על:
  • הבעייה הקיימת במשנה.
  • פרשנות הבבלי למונחים "מקודשת" ו"אינה מקודשת".
  • הצעות הקריאה השונות למשנה בסוגייה.
  1. ירושלמי קידושין פ"ג ה"ו, ס"ד ע"ב, "על מנת שירצה אבא… פרט".
  • שים לב למבנה הסוגייה – לדרך ציטוט המשנה ופרשנותה בחלקים השונים של הסוגייה.
  • השווה את דרך הצגת הבעיה במשנה בשני התלמודים.
  • פרשנות לירושלמי בתוספתא כפשוטה עמ' 945 (הדברים יובנו במלואם רק לאחר העיון בתוספתא ובפרשנותה).
  1. "דחקינן ומוקמינן מתני' בתרי טעמא":
  • עיין ב"מ מא. "דאמר רבי יוחנן… מסותא".
  • עפ"י סוגיית הירושלמי, כיצד מסתבר שר' יוחנן פירש את משנתנו?
  • להרחבה – מבוא לנוסח המשנה עמ' 241.

ד. תוספתא

  1. עיין בתוספתא קידושין פ"ג הל' ה-ו.
  • שים לב לפער בין הדין בתוספתא ובין הרישא של המשנה.
  • שים לב לשימוש של התוספתא במונח "מקודשת", כך שהוא יוכל להתייחס גם לספק מקודשת.
  • לשימוש דומה, עיין לעיל סוף ה"ב והל' ג-ד.
  • "מת האב" – עיין בנוסח הדפוס המובא על ידי ר"ש ליברמן. עמוד על חשיבות חילופי הנוסח לפרשנות ההלכה ולקביעה האם הסתירה הקיימת במשנה קיימת אף בתוספתא.
  • "מת הבן זה היה מעשה" – עמוד על ההבדל בין ניסוח זה ובין הסיפא של המשנה. האם יש בזה בכדי לסייע להבהיר כיצד נוצרה הבעייה במשנה?
  1. האם ניתן לקרוא את המשנה על פי התוספתא, כך שאף היא עוסקת בספקות בקידושין?
  • ראה את פרשנות ר"ש ליברמן לירושלמי בתוספתא כפשוטה עמ' 945.
  1. מדוע הבבלי לא פירש כך?
  • עיין בבלי ס: "וניחוש שמא יש לו… ספק" (פעמיים).
  • היכן חוששים לספק זה? ראה תוספתא כפשוטה עמ' 942 (אולם השווה לרמב"ם אישות פ"ז ה"ג)
  • מדוע לא פירש הבבלי כך גם פה? עמוד על ההבדל בין ניסוח המשניות.
  1. על היחס בין המשנה והתוספתא נמשיך ונעיין בהמשך דרך הראשונים.

ה. ראשונים

  1. רמב"ם בפירוש המשנה לקידושין פ"ג מ"ו.
  2. רמב"ם הלכות אישות פ"ז ה"א ובהשגת הראב"ד ובהשגת הרמ"ך ובכ"מ. מהי דעת הכ"מ על היחס בין המשנה ובין התוספתא?
  3. חידושי הרמב"ן על הסוגייה וחידושי הרשב"א.
  • עמוד על פרשנותם לסוגייה.
  • מהי דעתם על היחס בין המשנה ובין התוספתא?
  • מהן ההלכות אותן הם מסיקים ביחס לפרשנות תנאים?
  1. להרחבה – מקורות ומסורות על סדר נשים עמ' תרצה-תרצז.

 

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 22 – ולד שפחה ונכרית

פרק ג' סח, א

שיעור 21 – יוחסין באומות ותפיסת קידושין בעריות

פרק ג' | סז, ב

שיעור 20 – המשך נאמנות עד אחד

פרק ג' | סה, ב

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *