נאמנות האב על בתו

א. המשנה

1. קידושין סד. המשנה הראשונה.
2. בתחלת המשנה – "קדשתי את בתי" – ראה את נוסח כ"י קויפמן. להצעת ביאור למשמעותו, ראה את השלמות ר"ח אלבק לפירושו למשנה קידושין עמ' 414.

ב. מקורות יסוד

1. תוספתא קידושין פ"ד הי"ב.
2. סוגיית הבבלי על המשנה הנ"ל.
3. ירושלמי קידושין פ"ג ה"ח, ס"ד, ע"ב, "קידשתי… לפוסלה".

ג. יסוד הדין

1. ננתח את הסברי הבבלי לדין המשנה.
2. "בידו" – עמוד על הגדרת "בידו" העולה מסוגייה זו, וצרפה למה שנלמד בעניין זה לעיל דף ס"ב.
3. הסברו של רב – מה משמע מסוגייה זו לגבי היחס בינו ובין בידו?
4. עיין כתובות כב. "א"ר אסי מנין להפה… ולא ליבם":

• השווה את ניסוח דברי רב בסוגייתנו לניסוחם בסוגייה בכתובות.
• עיין שם בכתובות ברש"י ד"ה שנאמן לאסור את בתו.
• עיין שם בכתובות בתד"ה מנין לאב.
• מהו היחס, לדעתם, בין דברי רב ובין בידו?

1. עיין בריטב"א בקידושין סד. ד"ה הא דתנן קדשתיה וגרשתיה. השווה לכתובות כב. תד"ה מנין (הראשון).
2. האם בצד דינו של רב ניתן להפעיל מיגו? עיין ברמב"ן ד"ה הא דאמרינן בנישואין. (להרחבה – עיין ברמב"ן לב"ב ל"א. ד"ה זה אומר של אבותי).
3. האם קידושי איסור כלולים בנאמנות האב?

• התוספתא והירושלמי הנ"ל. ביאור הדברים בתוספתא כפשוטה עמ' 960.
• הרמב"ן הנ"ל.
• יד רמה עמ' תפג ד"ה וא"ת, ובהערה 26.