קידושין לאחר ל' ואתי דיבור ומבטל דיבור
א. המשנה
- לתיעוד הנוסחאות השונות במשנה ביחס לאכילת תרומה ולביאורן, ראה: מבוא לנוסח המשנה, עמ' 115-117. על איזה מקרה מוסבת האמירה? (הטקסט של אפשטיין קשה. עימדו על עיקרי הדברים, ובהדרכה ביבליוגרפית נלמד כיצד לקרוא את אפשטיין).
- רמב"ם בפירוש המשנה לקידושין פ"ג מ"א.
- חידושי הרמב"ן נח: ד"ה מקודשת לשני.
ב. נתאכלו המעות
- נט. "לא בא אחר וקידשה… יהבינהו ניהלה".
- הדין בקידושי שטר:
- כתובות פו: "בעא מיניה… לחוד".
- אוצר הגאונים לקידושין, חלק התשובות סימן שכו, עמ' 143.
- חידושי הרמב"ן נט. ד"ה אע"פ שנתאכלו.
- חידושי הרשב"א נט. ד"ה אע"פ שנתעכלו המעות (עמ' שמד-שמו).
- רמב"ם הלכות גירושין פ"ט הל' א-ה.
ג. מחלוקת ר"י ור"ל בעניין אתי דיבור ומבטל דיבור
- נט. "לא בא אחר וקידשה… מתורת גט לא בטליה".
- עמוד על מבנה הסוגייה.
- בשלב זה נתח את הלישנא הראשונה בלבד:
- הפרד בין הרבדים השונים בסוגייה. הבחן בין דברי האמוראים ובין דברי סתם התלמוד.
- לאיזה רובד משתייך ניסוח המחלוקת "אתי דיבור ומבטל דיבור"?
- מה משמעות ניסוח המחלוקת באמצעות ניסוח מופשט זה?
- ראיות הגמרא:
- לניסוח הראשוני של דברי ר"ל – איזה ניסוח ניתן להציע לחילוק בין המחלוקת ובין סדרת הראיות המובאות? האם ניסוח זה תואם את ניסוח הסוגייה?
- מה מוגדר כמעשה ומה מוגדר כדיבור להגדרת הסוגייה? מהן עמדות האמוראים בנדון?
- חידושי הרמב"ן ד"ה איתיביה ריש לקיש.
- "רב זביד מתני להא שמעתתא":
- השווה בין מבנה הסוגייה של רב זביד ובין מבנה הלישנא הראשונה.
- תד"ה אם ביטל.
- תוס' הרא"ש נט: ד"ה תיובתא דר"ל.
- מהו היחס בין הלישנות? איזו מהן לדעתך מקורית יותר, ומהו הרקע להיוצרות הלישנא האחרת? האם יש למודעות לשאלה זו השלכות פרשניות על הסוגייה כפי היא ערוכה בצורתה הסופית?
- עיין במקומות השונים בירושלמי בהם מובאת מח' ר"י ור"ל וראיות שונות:
- ירושלמי תרומות פ"ג ה"ד, מב ע"א, "ולית הדא פליגא… בדרום".
- ירושלמי גיטין פ"ד ה"א, מה ע"ג, "השולח גט… בעריות".
- ירושלמי גיטין פ"ד ה"ב, מה ע"ג, "בראשונה היה עושה… שכחו מרובה".
- ירושלמי קידושין פ"ד ה"ט, סו ע"א, "וכן האשה… חומרא הוא בעריות".
- מהו ניסוח המחלוקת בירושלמי? אילו ראיות מובאות בירושלמי, וכיצד הוא רואה את היחס בינן ובין האמוראים? אילו ראיות מובאות בבבלי ולא מובאות בירושלמי?
- מקורות ומסורות לסדר נשים, עמ' תרפח-תרצ.
- הרב משה ליכטנשטיין, "דברים שבינו לבינה", עלון שבות 148, עמ' 41-38. האם ניתוח התהוות הסוגייה יכול לסייע לפתרון הקושייה שהוא דן בה?