פרק ג' | נט, א

שיעור 2 – קידושין לאחר ל' ואתי דיבור ומבטל דיבור

קידושין לאחר ל' ואתי דיבור ומבטל דיבור

א. המשנה

  1. לתיעוד הנוסחאות השונות במשנה ביחס לאכילת תרומה ולביאורן, ראה: מבוא לנוסח המשנה, עמ' 115-117. על איזה מקרה מוסבת האמירה? (הטקסט של אפשטיין קשה. עימדו על עיקרי הדברים, ובהדרכה ביבליוגרפית נלמד כיצד לקרוא את אפשטיין).
  2. רמב"ם בפירוש המשנה לקידושין פ"ג מ"א.
  3. חידושי הרמב"ן נח: ד"ה מקודשת לשני.

ב. נתאכלו המעות

  1. נט. "לא בא אחר וקידשה… יהבינהו ניהלה".
  2. הדין בקידושי שטר:
  • כתובות פו: "בעא מיניה… לחוד".
  • אוצר הגאונים לקידושין, חלק התשובות סימן שכו, עמ' 143.
  • חידושי הרמב"ן נט. ד"ה אע"פ שנתאכלו.
  • חידושי הרשב"א נט. ד"ה אע"פ שנתעכלו המעות (עמ' שמד-שמו).
  • רמב"ם הלכות גירושין פ"ט הל' א-ה.

ג. מחלוקת ר"י ור"ל בעניין אתי דיבור ומבטל דיבור

  1. נט. "לא בא אחר וקידשה… מתורת גט לא בטליה".
  2. עמוד על מבנה הסוגייה.
  3. בשלב זה נתח את הלישנא הראשונה בלבד:
  • הפרד בין הרבדים השונים בסוגייה. הבחן בין דברי האמוראים ובין דברי סתם התלמוד.
  • לאיזה רובד משתייך ניסוח המחלוקת "אתי דיבור ומבטל דיבור"?
  • מה משמעות ניסוח המחלוקת באמצעות ניסוח מופשט זה?
  1. ראיות הגמרא:
  • לניסוח הראשוני של דברי ר"ל – איזה ניסוח ניתן להציע לחילוק בין המחלוקת ובין סדרת הראיות המובאות? האם ניסוח זה תואם את ניסוח הסוגייה?
  • מה מוגדר כמעשה ומה מוגדר כדיבור להגדרת הסוגייה? מהן עמדות האמוראים בנדון?
  • חידושי הרמב"ן ד"ה איתיביה ריש לקיש.
  1. "רב זביד מתני להא שמעתתא":
  • השווה בין מבנה הסוגייה של רב זביד ובין מבנה הלישנא הראשונה.
  • תד"ה אם ביטל.
  • תוס' הרא"ש נט: ד"ה תיובתא דר"ל.
  1. מהו היחס בין הלישנות? איזו מהן לדעתך מקורית יותר, ומהו הרקע להיוצרות הלישנא האחרת? האם יש למודעות לשאלה זו השלכות פרשניות על הסוגייה כפי היא ערוכה בצורתה הסופית?
  2. עיין במקומות השונים בירושלמי בהם מובאת מח' ר"י ור"ל וראיות שונות:
  • ירושלמי תרומות פ"ג ה"ד, מב ע"א, "ולית הדא פליגא… בדרום".
  • ירושלמי גיטין פ"ד ה"א, מה ע"ג, "השולח גט… בעריות".
  • ירושלמי גיטין פ"ד ה"ב, מה ע"ג, "בראשונה היה עושה… שכחו מרובה".
  • ירושלמי קידושין פ"ד ה"ט, סו ע"א, "וכן האשה… חומרא הוא בעריות".
  1. מהו ניסוח המחלוקת בירושלמי? אילו ראיות מובאות בירושלמי, וכיצד הוא רואה את היחס בינן ובין האמוראים? אילו ראיות מובאות בבבלי ולא מובאות בירושלמי?
  2. מקורות ומסורות לסדר נשים, עמ' תרפח-תרצ.
  3. הרב משה ליכטנשטיין, "דברים שבינו לבינה", עלון שבות 148, עמ' 41-38. האם ניתוח התהוות הסוגייה יכול לסייע לפתרון הקושייה שהוא דן בה?

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 22 – ולד שפחה ונכרית

פרק ג' סח, א

שיעור 21 – יוחסין באומות ותפיסת קידושין בעריות

פרק ג' | סז, ב

שיעור 20 – המשך נאמנות עד אחד

פרק ג' | סה, ב

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *