פרק ד' | כו, א

שיעור 2 – תחילת זמן שחרית

  • לפי מה קובעים את זמני תפילה? זמני התמיד או זמני יום ולילה?
  • מחלוקות ר' יהודה וחכמים – ר' יהודה קובע לפי זמני התמידין וחכמים קובעים לפי זמני יום ולילה; לפי חכמים ניתן להתפלל כל הזמן ואילו לר' יהודה יש מועדים מיוחדים. בשיטת ר' יהודה משתקף 'תפילות כנגד 'תמידין'; בשיטת חכמים משתקף 'רחמי' ו'תפילות כנגד אבות'.
  • זמן התמיד הוא האיר המזרח; מסתבר שלר' יהודה זמן שחרית מתחיל אז – רבנו חננאל כו.
  • ברכות ל – זמן שחרית לכתחילה הוא הנץ החמה וניתן בשעת הדחק מעמוד השחר – השתקפות של זמני יום ולילה. ברייתא כו. – הנץ החמה.
  • מחלוקת שו"ע ופרי חדש – שו"ע קבוע שזמן תפילה לכתחילה הוא הנץ החמה וניתן בשעת הדחק מעמוד השחר והאיר המזרח. פרי חדש מקדים את עמוד השחר להאיר המזרח; לשיטתו ניתן לכתחילה להתפלל מהאיר המזרח, יש קיום בהנץ החמה, ובשעת הדחק מעמוד השחר
  • ותיקין – פשט הברייתא הוא שזה כדי לסמוך גאולה לתפילה. הסבר – הברייתא כשיטת רבי אליעזר שסוף זמן ק"ש הוא הנץ החמה ותחילת זמן תפילה הוא הנץ החמה. ממילא שהדרך היחידה לסמוך גואלה לתפילה הוא ב'תפר' ביניהם – הנץ החמה.
  • קו אחר עולה בדברי ר' זירא – ייראוך עם שמש. כנגד עולם שסוגד לטבע ולשמש – יהודי מכריז על מלכות ד' בשעת הנץ החמה – דיון בראשונים ובמרומי שדה – האם הכוונה לק"ש או לתפילה

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 12 -המהלך במקום סכנה, תפילת הדרך

פרק ד' | כט, ב – ל, ב

שיעור 11 -ברכות כח:-כט.

פרק ד' | כח, ב – כט, א

שיעור 10 -היו לפניו מנחה ומוסף ותפילת מוסף בחבר עיר

פרק ד' | כח, א

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *