שיעור 3 – תשלומין

מהלך סוגיית ברכות כו, א בוחנת הבנות שונות בדין תשלומין. תחילת הסוגייה משקפת הבנה שזמן תפילה לא מוגבל לזמנים שמצויינים במשנה. הסוגייה דוחה עמדה זאת ומסבירה שיש זמנים לתפילה אולם ניתן להתפלל 'תפילה שלא בזמנה'. במהלך הסוגייה מוצעות שתי הבנות:
1. לכל יממה יש כמה תפילות, שפוזרו בתוכה, אולם כל עוד שאדם בתוך היממה, הרי שעדיין לא עבר זמן התפילה.
2. ניתן להתפלל בכל עת
אחרונים תלו שאלה זאת במקור לחובת התפילה. מ"ד שתפילה כנגד קרבן – תפילה מוגבלת לזמנים, לאור הכלל 'עבר יומו בטל קרבנו', וממילא שתשלומין בנוי על הנחה שעדיין לא עבר 'יומו'; אם תפילה 'אבות תקנום' והיא 'רחמי' – ניתן להתפלל בכל עת.
בגאונים נראה שיש שני דינים בתשלומין – ניתן להשלים גם בדילוג של שתי תפילות בתוך אותה יממה, כי עדיין לא עבר הזמן; מחוץ לאותה ימממה ניתן להשלים רק תפילה סמוכה.
ברמב"ם יש שני דינים – הוא פוסק כר"י שסוף זמן שחרית שעה רביעית אך שניתן להתפלל עד חצות, ובפשטות אף מזיד, כי זה עדיין נחשב הזמן; אחרי חצות רק שוגג, כי זה כבר לא הזמן אך יש תשלומין.
תשלומין צמוד לתפילה קודמת – תפילה צריכה מתיר, וכשאדם מתפלל את התפילה שזמנה הגיע, הוא מקבל זכות להשלים.