מראי מקומות

א. זמן תפילת מנחה

• משנה פסחים ה, א; פסחים נח. "מנא הני מילי… בשש ומחצה, וברש"י ד"ה אלא ובגליון הש"ס – כל ד"ה של רש"י שהוא מפנה אליהם.
• רמב"ן על התורה שמות יב, ו; רמב"ן תורת האדם ד"ה ובכאן הביא; רשב"א ברכות ב., "דהא ודאי…שכיבה" (שים לב ל'שתות מיל' בדברי הרשב"א)
• ברכות כז. "תפלת המנחה… ודעבד כמר עבד"
• ברכות כט: "דא"ר חייא… שעתא".
• ירושלמי ברכות פ"ד ה"א, ז' ע"ב, "תמן תנינן… אוף רבנן מודו".

ב. הסבר יסוד מחלוקת רבי יהודה וחכמים

• העולה מהסוגיות הנ"ל
• פירוש ר"ח ברכות כו., 'וסבר ר' יהודה… כל אחד ואחד'.
• כו: תד"ה עד פלג המנחה
• להרחבה –  פני יהושע ברכות כו: ד"ה ויש לדקדק; מרומי שדה ברכות כו: ד"ה ר' יהודא אומר

ג. פסיקה

• האמור בסוגיות הנ"ל
• שחרית – סידור רס"ג עמ' לא; רי"ף ברכות יח. 'ואף על גב… יהבו ליה'; רמב"ם תפילה ג: א (הרמב"ם כבר נדון בשיעור)
• מנחה – תוספות ברכות ב. ד"ה מאימתי, "לכן פי' ר"ת… אלא כרבנן"; רשב"א ברכות כז. ד"ה השתא (תוספות רבי עקיבא איגר ברכות א אות ב); רמב"ם פירוש המשנה ברכות ד, א; רמב"ם תפילה ג, ב-ז.
• סיכום בטור ושו"ע או"ח סימן רל"ג.

תקציר השיעור

פלג המנחה

• שיטת רבי יהודה מאתגרת – מה טיב הזמן של 'פלג המנחה'? הוא נזכר רק בהקשר של מנחה – מסתבר שהוא מונח מקומי שקשור לזמן מנחה שהוא כנגד זמן הקרבת תמיד של בין הערביים, וכך נראה מר"ח ברכות כו. שמציע שזמן תמיד של שחר הוא 4 שעות פלוס ולכן קבעו אף לתמיד של בין הערביים 4 שעות פלוס, וכך הגיעו לפלג המנחה. אף רשב"א ברכות ב כותב שזה דין מיוחד במנחה בלבד.
• רמב"ן בתרות האדם ובפירוש לתורה מזהה את פלג המנחה עם שקיעת החמה. הסבר- הרמב"ן אוחז בשיטת רבנו תם שיום ולילה נקבעים לפי אור [מה שמכונה השקיעה השנייה], ולכן הוא מחשב את פלג המנחה מחושך גמור, והוא 75 דקות לפני הלילה. השקיעה הראשונה היא 72 דקות לפני הלילה. וכך הרמב"ן מציע לזהות את הזמנים, ולשיטתו זמן תמיד של בין הערביים תלוי בשמש – שקיעה ראשונה, וה תורף שיטת רבי יהודה [הרשב"א ברכות ב חולק בגלל הפער של 3 דקות ביניהם]. לכן הרמב"ן מיישם את פלג המנחה אף לגבי תוספת שבת.
• במניינים מוקדמים בליל שבת, מחשבים את פלג המנחה לפי שיתט הגר"א – שעה ורבע לפני שקיעת החמה. באמת, אין כאן תופעה אסטרונומית, והנוהג לקרוא קריאת שמע ולספור עומר בלילה, מגביל את פלג לתפילה בלבד, ותואמת את שיטת הרשב"א.

דעבר כמר עבד

• תוספות ברכות ב הבינו שהכוונה שאדם יכול לבחור באיזו שיטה הלכתית לאחוז, אולם הם דרשו שלא יהיה 'תרתי דסתרי'. רבי עקיבא איגר מסביר שזה בנוי על כך שיש ספק כיצד לפסוק, והיות ותפילה דברנן, לכן מדין ספיקא דרבנן לקולא – דעבר כמר עבד.
• לשיטת הרמב"ן ניתן להציע מודל דומה לשיטתו על תוספת שבת – אדם יכול לבחור הגדרת יום ולילה – האם הוא הולך אחרי שמש או אחרי אור וחושך
• רמב"ם בפירוש המשנה – הלכה כרבי יהודה אבל אפשר להתפלל כחכמים. כלומר, זמן מנחה הוא עד פלג אבל אפשר להתפלל עד שקיעה. הרמב"ם אוחז בעמדה דומה גם בשחרית -זמן תפילה הוא עד ארבע שעות אבל אפשר להתפלל עד חצות [יש הבדל ביניהם – בשחרית הלכה נפסקה כרבי יהודה ולכן אין 'שכר תפילה בזמנה' אחרי 4 שעות, אולם במנחה אין הכרעה ולכן מותר להתפלל עד שקיעה. לשיטתו היכולת להתפלל ערבית מוקדם לא בנוי על רבי יהודה אל כי תפילת ערבית רשות. הגרי"ד – לרמב"ם אין בעיית 'תרתי דסתרי' במי שמתפלל מנחה אחרי פלג וערבית לפני שקיעה.