מראי מקומות

א. רב צלי של שבת בערב שבת

1. כז. "אמר ליה רב חסדא.. בשבת הוה".
2. כיצד מפרש רב חסדא את התנהגותו של רב? האם הסבר זה מפורש בהמשך הסוגייה מ"מאי הוה עלה"?
3. במהלך לימוד פירושי הגאונים והראשונים נבחין בעמדות שונות בפרשנות של הסבר היחידה השניה למתפלל אדם של שבת בערב שבת.
4. עיינו בפירוש רה"ג לברכות, מובא בספר העיתים בקובץ המקורות [מובא גם באוצר הגאונים חלק הפירושים, עמ' 35-38]: כיצד פירשו "איכא רבנן דלא גרסי הכין" את תפילת האמוראים של שבת בע"ש? מהי תגובת רה"ג לפרשנות זו? כיצד מפרש רה"ג את "מאי הוה עלה"? מה היה ספיקה של הגמרא? כיצד קשורים דברים אלו בדיון הסוגייה האם חייב לבדול ממלאכה? דעת "והרבה טעו" שיש להבחין בין שבת וחול. מהו הסבר הבחנה זו?
5. הלכות גדולות [מהדורת הילדסהימר, ירושלים, ח"א, עמ' עמ' 21 בהערה 5]. על איזה יסוד הוא משתית את היכולת להתפלל של שבת בערב שבת?
6. עיינו בתשובת רב האי בספר העיתים סימן כז [=אוצר הגאונים, אוצר התשובות סימנים קסח-קע]. עמדו על המגבלות המוטלות על הדין ועל יסוד הבנתה על ידי גאונים אלו.
7. תשובות רב נטרונאי גאון, מה' י' ברודי, סימן ע (עמ' 179). ראה הערה 2 בה הוא מסכם את הנושא.
8. רמב"ם הלכות תפילה פ"ג ה"ז. על איזה יסוד משתית הרמב"ם הלכה זו? האם יש קשר בין פירושו כאן ובין פרשנותו ל"עביד כמר עביד"?
9. רמב"ם הלכות שבת פכ"ט הי"א. עיינו גם בה"א ובספר המצוות מ"ע קנה. לעמות זאת, ראו רמב"ן על התורה, שמות כ', ז "אבל לרבותינו.. ודע זה".

ב. פסק הלכה

1. שו"ע אורח חיים רלג:א
2. שו"ע או"ח רסז:ב, ובמגן אברהם ובערוך השולחן סעיפים ג-

תקציר השיעור

עקבנו בשיעור אחרי מהלך סוגיית ברכות כז., רב צלי של שבת בערב שבת. רב חסדא פירש שרב נהג כרבי יהודה, והתפלל ערבית אחרי פלג המנחה. פרשנות זו לא נזכרת עוד בסוגייה, ומהשלב הראשון בסוגייה שדן בשל שבת בערב שבת ומשאלת הגמרא האם בדיל ממלאכה, נראה שהגמרא בחנה הסבר שונה – מדין תוספת שבת. נחדד את ההסבר: יש בתפילת ליל שבת קיום של קידוש, והיא שונה מתפילות ערבית בימות החול. גם ההסבר הזה נראה כמתנפץ עם המעבר לדעה שניתן להתפלל של מוצאי שבת בשבת, ולכן סברו תחילה הפוגשים עמדה זו שזה מוגבל למקרה של טעות.
גאונים התקשו מאד בהבנת סוגייה זו, ועקבנו אחרי הדיון הער בספרות גאונים. יש שהתקשו במיוחד עם מוצאי שבת וצינו שמדובר במקרה שאין יין; נשמע שקידוש ניתן מבעוד יום בכל מקרה. ואכן בבה"ג מופיע שניתן מדין תוספת להתפלל של שבת בערב שבת. יש שכתבו שאף בקידוש מדובר שלא יהיה יין בלילה. הגדיל רב ישראל גאון שכתב שמתפללים מנחה מוקדם בתורת נדבה ויש להתפלל שנית בלילה. עקבנו אחרי דיון ערני בספרות גאונים האם גורסים בסוגייה 'דעבר כמר עבד'. יש שסברו שהסוגייה פוסקת כרבי יהודה, ובונים את כל הסוגייה על רבי יהודה. הגאונים ידעו שהמציאות ההלכתית של מנהג ישראל במקום מגוריהם ההי כחכמים, ובעצם קבעו שאין הלכה כסוגייה זו. רב האי גאון מתעקש שיש לגרוס 'דעבד כמר עבד'; אף הוא מודה שהלכה כחכמים.
בסוף השיעור עקבנו אחרי דין תוספת שבת.