משפטי התנאים

א. תנאי כפול

קידושין סא. המשנה וסוגיית הגמרא שעליה עד המשנה סב..
אופי ומשמעות הלימוד מבני גו"ר – שים לב לסגנון הפרשה, ולאור זאת עמדו על משמעות הלימוד.
תוספתא קידושין פ"ג ה"ב – דברי רשב"ג.
סוגיית הגמרא:

נדרים יא. "מני מתני'… אינו תנאי".
שבועות לה. המשנה ובגמרא לו. "אל יכך" עד סוף הפרק. (להרחבה – סקירה של נוסחאות הסוגייה במאמרו של ד' רוזנטל, "לישנא דכלה", תרביץ נ"ב, עמ' 281-279).
על היחס בין סוגיית שבועות וקידושין, ראה: שבועות לו: תד"ה ה"ג; חידושי הרמב"ן לקידושין סב. ד"ה בשלמא לרבי מאיר.
ירושלמי שבועות פ"ד הי"ד, ל"ה ע"ד, "ר' יסא… יככה"; ירושלמי קידושין פ"ג ה"ג, ס"ד ע"א, "א"ר יוסי… בעריות".
להרחבה – מבוא לנוסח המשנה, עמ' 624-622.

קידושין סב. תד"ה בשלמא; חידושי הרמב"ן ד"ה אמר רבי תנחום (בעיקר הסוף "ולפי דעתי אין צורך").

אוצר הגאונים לגיטין אוצר התשובות, סימנים תג-תח (עמ' 173-172).
מקור הדברים הוא בחיבור דיני התנאים של רשב"ח. קטע מדבריו יחולק ביום שני בבוקר.
תשובות הגאונים החדשות סימן קנג – לשון השאלה עמ' 210; סוף התשובה, עמ' 215 – "כי… קיים".
תשובת הרי"ף בתשובות הגאונים הרכבי סימן קנז.
רמב"ם הלכות אישות פ"ו הי"ד ובהשגת הראב"ד; הלכות זכיה ומתנה פ"ב ה"ח. מהו היחס בין דבריו בשני מקומות אלו? (להרחבה – י' טברסקי, מבוא למשנה תורה לרמב"ם, עמ' 64 הערה 153).
רשב"ם לב"ב קלז: ד"ה ואם לאו.
חידושי הרמב"ן לב"ב קלז: ד"ה אתרוג זה.
הלכות הרא"ש לב"ב פ"ח סימן מח.
קידושין מט: תד"ה דברים שבלב.
ראבי"ה ח"ד סימן תתקיג; סימן אלף וכ"ג.
השגות הראב"ד על הרי"ף, לז: ברב אלפס לגיטין, אות א'.
תשובות ופסקים לראב"ד סימן כו.